«::*°•לכבוד השנה החדשה•°*::»/«::*°•להיות מאוהב•°*::»

אמא,
זאת אני אמא, הבת שאת מכחישה,
את לא מכירה בי, איזו מין אישה?
את ואבא התגרשתם אז מה אני אשמה?
למה להתנתק ממני ולשבור לי ת'נשמה?


אני לא יודעת מאיפה בכלל להתחיל כדאי,
מהתחלה? מהאמצע? או מהסוף אולי?
אבל כל פעם שחזרתי הביתה, היה ריב,
והיה ברור שתגמרו את זה כדי שזה לא יכאיב.


את זוכרת שתמיד הלכנו לעשות קניות?
שופינג, למדוד בגדים במיליון חנויות,
את היית אמא בשבילי וגם חברה טובה,
ונכון מי שאמר שאצל אמא, אין בעולם עוד כזאת אהבה.


אז מה קרה אמא? מה השתבש?
למה רק כאב זה מה שבסוף יש?
איך את מנתקת לי כשאני פתאום מתקשרת?
ולמה? למה איתי פתאום את לא מדברת?


שמעתי שביקשת לשנות שם משפחה,
את רוצה להדחיק את הכל הכל? אז שיהיה בהצלחה,
אני לא מבינה למה לכזה יחס אני זוכה,
למרות שאת אוהבת אותי, בזה אני בטוחה.


את חושבת בטח למה אני כותבת לך,
אז זה לא רק בגלל שאני אוהבת אותך,
זה גם בגלל שיש לי סוד כבר הרבה שנים,
כשהייתי בת 13 ואני שומרת אותו בפנים.


את זוכרת שאבא החזיר אותי מבית הספר?
אז רק שתדעי שהוא עשה משהו לא בסדר,
הוא כפה את עצמו עליי באיזה סימטה,
וכשלא היית בבית אז הוא השכיב אותי על המיטה.


הוא אנס אותי אמא ומאז אני לא מצליחה,
להיות עם מישהו שיגרום לי לשימחה,
אז אני פונה אלייך, קחי אותי מכאן,
כי אתמול אבא שוב היה כה מסוכן.


אתמול גם הוא הרביץ לי עם החגורה,
ואמר שאם אספר אז שיהיה לי כל כך רע,
רק קחי אותי, לא חשוב לי כבר לאן,
אני לא יכולה להיות בבית עם השטן.


אני מחכה לתגובה ממך, אל תתביישי להגיב,
כי גם אחרי שהתגרשתם אז האונס לי עוד מכאיב,
האם גם לך הוא עשה את זה? תעני לי רק על זה,
האם גם לך הוא עשה דבר נורא שכזה?