אלוהים, ליבי קורא לך היום

ניסיתי לדבר איתך שתוציאי עוד מילה,
אבל את שתקת אז שלחתי לשמיים תפילה,
ביקשתי שהכל יהיה בסדר, שתישארי בחיים,
ונתתי לך עוד נשיקה רכה על הפנים.


איך נרדמתי על ההגה? למה לא עצרתי שם?
למה חשבתי שלי זה לא יקרה לעולם?
והנה האוטו התדרדר לתהום ואת נשמת חזק,
ביקשתי שתישארי, שתישארי איתי רק.


גם אני נפצעתי וגם אני באוטו נקלעתי,
ואז כשהגיע המסוק לחלץ אותנו אני שמעתי:
"יש לנו הרוגה ופצוע", אחד מהם אמר,
וכאן אני הבנתי שהעולם שלי נגמר.


היית היפהייפיה שלי שנשלחה כמו מלאך,
ועכשיו אלוהים בא ואותך אליו הוא לקח,
אני לא יודע איך להורים שלך אגיד, איך אספר?
תקשיבו, הבת שלכם נפטרה ולא תחזור יותר?


אם הייתי עוצר בצד, זה לא היה קורה,
למה חשבתי שלי זה בחיים לא יקרה?
הדמעות מציפות אותי וכואב לי הגרון,
שבמקום להחזיר אותך שלמה, את חוזרת בארון.


יום הולדתך עוד מעט מגיע, הוא ממש קרב,
היום שבו נולדת, היום שבו העולם בך התאהב,
אבל את היום הזה לא נחגוג, נסתכל בתמונות,
בכל האלובים שלך, ונעלה רק זכרונות.


חבל שאני לא נהרגתי במקומך ואת היית חוזרת ושלמה,
אני מקווה שתסלחי לי מלאך שלי, אהובה שלי, נשמה,
אני אהבתי אותך ואני תמיד אמשיך לאהוב, כל הזמן,
רק אני רוצה שתעני לי: איך כבר אמשיך מכאן?