«::*°•בדיוק כשהתאהבנו•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

כשאנחנו הכרנו אז הכל היה טוב ויפה,
קמנו בבוקר על שוקו ולפעמים על כוס קפה,
התאהבנו במקרה, עברת לידי ברחוב,
ומאז נהיה לי טוב, לא הפסקתי לאהוב.


כמה עצוב להיזכר עכשיו בפרידה,
בסך הכל באתי על שנה איתך להגיד רק תודה,
אבל אז רצת אליי בלי להסתכל לצדדים בכביש,
והוא דרס אותך למוות, בום, ואז הוא הרגיש.


הוא יצא מהאוטו והעיניים שלי חשכו באותו רגע,
כי ראיתי שאבא שלי זה שיוצא מהמכונית לפתע,
איך הוא דרס אותך, איך הוא לא הספיק לבלום?
ואיך הוא הרס לבן שלו את האהבה, המציאות והחלום?


אבא, אני לא כועס כי אין לי את היכולת לכעוס עליך,
כי חברה שלי תמיד אמרה לי: כבד גם את אביך,
זה מה שהיא הייתה רוצה עכשיו וזה מה שאעשה,
אהובה שלי, להתמודד בלעדייך אי אפשר אבל אני אנסה.


כמה טוב היה לנו ביחד בכל השנה, ומה כעת?
רגש האהבה שלנו חי נושם אבל לב אחד מת,
הוא קפא פתאום כשלפתע נעצר החלום,
וכל זה רק כי אבא שלי לא הספיק לבלום.