ידידים הכי טובים?!?! אין כזה דברר

הכרנו לפני חצי שנה בערך..באותו היום היה בינינו קליק בלתי מוסבר..אני עוד זוכרת בבירור איך ליוויתי אותך לתחנת הרכבת ואיך חיבקת אותי כל אותה הדרך..איך שליבי שמח ללכת איתך יד ביד..לבד..כמו זוג יונים מאושרים..היו אלה רגעים קסומים , כמו מתנה מאלוהים לשני אוהבים.


עם זאת, החלטתי שאיני רוצה דבר איתך מלבד ידידות..הכחשתי לעצמי שרציתי אותך לעצמי אהוב שלי.
כשהכרנו בדיוק יצאתי ממערכת יחסים כושלת שלא היתה בה אהבה ולכן נכשלה, אך האופן שבו הסתיימה היה פשוט זוועה..אתה יודע בעצמך..לכן הייתי עצובה..אתה מכיר אותי, אני נורא רגישה.
באותה תקופה הרגשתי רע..ואזקוף לזכותך המלאה שהיית לצידי אז כשהייתי זקוקה לך..ניגבת את דמעותיי וניחמת אותי..וגם ברגעי שמחה וצחוק..תמיד לצידי.
התגברתי על מה שהיה, המשכתי הלאה..עדיין מסרבת להכיר ברגשותיי אלייך..ואתה דאגת לוודא כבר מההתחלה שאהיה מודעת לרגשותייך המתפתחים כלפיי..


לאחר תקופה קצרה הכרתי בחור נוסף..יצאנו מעט מאוד זמן וחתכתי כי לא התאמנו אחד לשניה.אמרת לי שהוא מטומטם ולא בשבילי וצדקת..גם הבנתי את זה לבד מהר מאוד.
שוב עברה תקופה די קצרה..יום העצמאות הגיע..נסעתי לטבריה עם חברה שלי..אתה נשארת באזור הבית.. שם הכרתי בחור..שנראה מעוניין בי, רציני אמין ובאמת נראה שהוא השתדל בשבילי עד שנתפס על שקר ודאגתי לסיים את הקשר איתו. היית אובייקטיבי בקשר אליו, כמה שניתן יחסית לרגשותייך כלפיי..כשסיפרתי לך עליו ועל התנהגותו אליי לפני השקר אמרת שהוא נשמע אחלה בחור אך כששמעת על שקריו, שינית את דעתך עליו..בדיוק כמוני.


לאחר מכן החלטתי שאני רוצה להיות לבד..מאוכזבת ממערכות יחסים כושלות. לך היו תוכניות אחרות..החלטת שאני אהיה שלך ויהי מה.
כשבאתי אליך באחד הלילות עם החברה..זה היה נראה כעוד מפגש בין שלושה חברים טובים. כשהיא הלכה ונותרנו לבד..לא פקפקת לשניה ומיד קפצת על ההזדמנות לגרום לי לחוש באהבתך..נישקת אותי בכזו עוצמה, חוזקה, אהבה, תשוקה. הרגשות התערבבו לי - אושר מלווה בפחד. כבר לא יכולתי לברוח, להתכחש לאמת, יש לי רגשות אלייך..עצומים. אך פחדתי לאהוב אותך..פחדתי להיפגע.
"החלטתי" שמה שקרה באותו הלילה שוב לא יחזור על עצמו..כמובן שזה היה זמני ביותר..הרגשות גברו..האהבה הציפה את כולי יחד עם אהבתך ועקשונתך שאהיה איתך..
           אני אוהבת אותך..!!
הודיתי סוף כל סוף, וואווו איזו הרגשה מדהימה. אני מאושרת איתך מאמי שלי. לאחר 4 חודשי ידידות שבהם סירבתי להודות באמת שלי הכל פרץ החוצה וסחף אלייך בלי שום מעצורים.
במשך החודשיים שבהם היינו יחד חוויתי אהבה כמו שלא חוויתי מעולם..היה לנו טוב ביחד, ידענו הכל אחד על השני..חלקנו ת'סודות הכי כמוסים שלנו..  והכל עשינו ביחד..אני ואתה..ישנו יחד מחובקים, עשינו אהבה בצורה מדהימה עם כל הרגש בעולם, התקלחנו יחד (אחד הדברים הכי מצחיקים זה להתקלח איתך..), אכלנו יחד, יצאנו יחד..לא היה מושלם אבל היה טוב..לפחות השתדלנו שכך יהיה..


ואז יום בהיר אחד הנחתת עליי מכה..היה לנו ריב קטן שבעקבותיו כמעט שבוע לא שמעתי ממך. נעלמת לי לחלוטין וכבר התחלתי לדאוג שמא קרה לך משהו. לא ענית לטלפונים ממני , מהחבר הכי טוב שלך..אפילו לאחותך התקשרתי וגם היא אמרה שלא דברה איתך כבר שבוע..


לבסוף יצרת קשר אמרת שחשבת על הכל וכבר אין טעם בקשר..השתנה לך הלב ואתה כבר לא אוהב אותי כמו פעם.. "ירד לך ממני" (ציטוט מדוייק של דברייך)... לא האמנתי למשמע אוזניי..חשך ליבי..
.."זה לא אהובי מדבר..זה לא יכול להיות..מה קורה פה..למה.." שאלות ומחשבות רבות הציפו את ראשי וליבי..חשתי תקועה בסערת רגשות שאינה מוצאת מרגוע..תקף אותי בכי שלא יכולתי לעצור..הרגשתי שאני מתמוטטת..רציתי שהאדמה תפער את פיה ופשוט תבלע אותי..המשכנו לשוחח עוד איך שהוא ובשיא חוצפתך ביקשת שנחזור להיות "ידידים לנצח כמו לפני הקשר.." חתיכת מטומטם, תגיד לי איך אני יכולה להיות ידידה שלך אחרי שהתאהבתי בך והייתי איתך?!?!?!?! איך אני יכולה לסמוך עלייך אחרי אכזבה שכזו?? זכית באמון שלי ולקח לך זמן לזכות בו ובסוף אכזבת אותי שברת לי ת'לב..לא הבנת למה אני לא מוכנה פשוט לסיים את זה יפה..רצית לשלוח לי משו ממך שישאר לי בלב (?!?!) ..מעולם לא ציפיתי לזה ממך ..אתה הגבר שהכי סמכתי עליו בעולם ובסוף הכי אכזב אותי מכולם..אני לעולם לא אוכל לסלוח לך..לעולם לא אוכל להביט בפנייך או בעינייך שרימו אותי..אני לא חושבת שאהבת אותי מעולם..מי שאוהב לא יורד לו מאהובתו פשוט כך והוא לעולם לא יוותר עליה..כנראה רצית כל כך להשיג אותי כי הייתי בשבילך קשה להשגה וכשכבר השגת אז מאסת בי..הבנתי באותו היום שאני לא מכירה אותך כנראה גם מעולם לא הכרתי..
שמעת אותי בוכה וכל מה שהיה לך לומר זה די מאמי אל תבכי..קבלת ממני צרור של קללות שנאמרו מתוך כאב רב ובסופה של השיחה מילותיי האחרונות אלייך היו "אלוהים ישלם לך יא חתיכת זבל" וניתקתי לך בפנים.
מאז עבר שבוע וקצת..לא שמעתי ממך וגם לא ניסיתי ליצור איתך שום קשר..עדיין יש בי רגשות כלפייך למרות שזה ברור לי שאתה לא שווה אותי...ועדיין אני לא מבינה מה קרה..יש בי כל כך הרבה ספקות לגבי הסיבה שבגללה חדלת לאהוב אותי וויתרת עליי בקלות כזו..
אבל תדע שפגעת בי קשות..ואם אי פעם אשוב לסמוך על גבר כמו שסמכתי עלייך איני יודעת..
כל כך כואב לי בלב ובנשמה והאכזבה גדולה מנשוא..


לעולם לא אשכח אותך וגם לא את מה שעשית לי!! 
המכתב הזה נכתב ב29.8.2007 ויום אחרי זה נודע לי שהוא עובר לגור די רחוק ממני..וזה היה כמו עוד מכה נוספת..
יומיים אחר כך נפגשנו במועדון..הוא נמלט ממני לא היה מסוגל להביט בעיניי..כל חדר שאליו נכנסתי או שהוא היה בפינה או שהוא עזב אותו..ניסה כל כך להמנע מכל מגע איתי או אף עם עיניי..
זה פשוט כל כך הזוי !!