אמזונה

היא הייתה כמו פיה


יפהיפיה


כמו פרח באמצע מדבר


כשקר


היא הייתה השמש


מתחתיה נמסו לבבות


 


היא הייתה כמו קוסמת


זוממת


ואתה הייתה מכושף


היא נתנה לך כנפיים


שתיתנדף, שתעלם


ואתה הייתה מעליה עף


 


היא הייתה מיסתורית


ואתה היית סקרן


הולכת שולל


היא רצתה שתלך


שתעזוב מכאן


אני מוגן


לא מסוכן הוא אמר


לידך


 


אמזונה זועמת


הקוסמת


הייתה


בעיניה דם מאדם


שהעיז להתאהב בה


ואתה לא ידעת זאת אף פעם


מעולם לא חשבת לרגע


 


היא הייתה כמו פיה


יפהיפיה


כמו פרח באמצע מדבר


כשקר


היא הייתה השמש


מתחתיה נמסו לבבות


כמו וורד וורוד


שדוקר את כל מי


שינסה לקטוף


ובסוף


זה היה גם אתה


 


והיא אמרה


 


בליבך יחדור קוץ


ודימעתך תנצוץ


מתוך עיניך שיהיו אדומות


מדמעות


תעזוב לפני שיהיה מאוחר


כשהשמש תעלה לשמיים מחר


קללתי עליך תרבוץ לעולם


נוס על נפשך על תחזור


אף פעם


 


היא הייתה כמו פיה


יפהיפיה


כמו פרח באמצע מדבר


כשקר


היא הייתה השמש


מתחתיה נמסו לבבות


 


והיית טיפש


לא חושש


או אולי מאוהב


זה אותו הפירוש


אתה היית נחוש


לכבוש את ליבה


 


והיא השתגעה צעקה


ולא הראת לה פחד


ביחד נחיה אמרת לה


וכך עמדת מולה


נסיכה


תקשיבי לקול פעימות ליבי


וכך היא נישבתה בקסמיך


היא השתתקה


היא הקשיבה לך


מאומץ לבך


היא הפכה למאוהבת


 


היא הייתה כמו פיה


יפהיפיה


כמו פרח באמצע מדבר


כשקר


היא הייתה השמש


מתחתיה נמסו לבבות