אמא שלי!

אמא יקרה שלי!


השנה ה-15 של חיי עומדת בפתח...ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני ואת קשורות כמו תאומות סיאמיות...לעולם לא ניפרדנו ואם זה תלוי בי לעולם לא ניפרד! גידלת אותי כמו שצריך נתת לי חינוך, אוזן קשבת ומעל הכל נתת לי המון אהבה. לעולם לא היה חסר לי דבר...תמיד עשית הכל כדי שלי יהיה את הכל. נתת לי את חייך ועכשיו אני חייבת לך את חיי. אמא רק שתדעי שלעולם לעולם לא שכחתי כמה סבלת כשגידלת אותי, כמה כסף ביזבזת על האוכל שלי, כמה כסף הלך על הגידול שלי...גדלתי כמו מלכה אין לי מה לומר...היית הכל בשבילי היית האור שבקצה המנהרה. בשנה האחרונה...שהייתי בכיתה ח'...לא למדתי בגלל מה שקרה עם אותו ילד...אני יודעת שאיכזבתי אותך...וגם את אבא אבל בעיקר אותך. ראיתי את הכאב בענייך שאליו את לא יכולה להתכחש...שמעתי מסבא כמה סבלת, שמעתי אותך בוכה בלילה על כמה שכואב לך. אבל עכשיו אמא...אני לא יתן לך יותר לסבול בגללי...לא מגיע לך לסבול. גידלת אותי נתת לי הכל לא החסרת ממני שום דבר, היית הכל היית לי אחות, היית לי חברה הכי טובה, ומעל הכל היית לי אמא...אמא אוהבת, אמא דואגת...היית הכל...!


אמא, כל השנים האלה רק נתת ונתת ולא רצית לקבל...עכשיו הגיע תורי, עכשיו הגיע תורי לתת לך את חיי...עכשיו הגיע תורי לעזור לך ולתת לך את פרי עבודתך הקשה. אני מבטיחה לך ונשבעת בחיי שלא האכזב אותך...אני יעבוד קשה ויקרע ת'תחת מה שנקרא כדי לתת לך את ההצלחה שלי...ולהעניק אותה לך עם המון אהבה...אני יודעת...אני יודעת דיברנו על זה ואמרת לי שאת לא יכולה לשנוא אותי...ואת אמא, ואמא אוהבת את הילדים שלה...באותו יום שבת את אמרת לי "ליל'וש...אמא לא אוהבת את הילדים שלה בגלל שהם מביאים הביתה ציונים טובים. אמא אוהבת את ילדיה בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלה. הם הנשמה שלה. היא חייבת לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת היא אוהבת אותם. אבל את ליל'וש...את אף פעם לא עשית רע." הבטתי בך והתחלתי להגיד "אבל, אמא..." הפסקת אותי ואמרת: ששש...תקשיבי! כשה' ברא את העולם הזה- לצערנו או לשמחתנו, הוא החליט לברוא עולם מעניין, לא עולם מושלם. בגלל זה הוא ברא אנשים בכל מיני צורות וצבעים, כל מיני כשרונות. לכל אחד מאיתנו הוא נתן כלים אחרים: לזאת נתן יופי, ולהוא נתן כישרון במוזיקה, ולההיא כישרון במתמטיקה. אנחנו לא יודעים למה ה' עושה את מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שה' לא נתן לו את הכלים האלה או האלה. אנחנו יכולים להאשים אנשים שלא משתמשים בכלים שה' כן נתן להם. בגלל זה, ליל'וש, אני אומרת לך דבר אחד ומסבירה לך דבר שני. הדבר שאני אומרת לך זה: אל תתלונני על הכלים שה' נתן לך או לא נתן לך;רק תעשי את המקסימום עם מה שהוא כן נתן לך. והדבר שאני מסבירה לך הוא שלפעמים לוקח קצת זמן לגלות את הכלים שה' נתן לנו...כי הכלים האלו ככה מתחבאים. אז תהי סבלנית מאמי...תהי סבלנית כמו אמא. יום אחד גם את תגלי את הכלים הטובים שיש לך! איך אהבתי אותך...איך אהבתי אותך באותה שבת...כמה חיבקתי אותך באותו יום ...אחרי שנה בערך ניכנסתי לפרוייקט של תיאטרון דרך בית הספר...וגילתי...אז גיליתי את הכלים שה' נתן לי!!! הפרוייקט היה מדהים...ובסופו אפילו ניגשו ואמרו לי שאני שחקנית מצויינת ואני יכולה להצליח...אמא, את המכתב הזה אני כותבת לך כמה ימים לפני כניסתי למבחני קבלה לתיכון מיוחד לתיאטרון...אני יודעת שלתיכון הזה צריך לא רק כישרון...אלא גם שכל...ובגלל זה אמא אני מבטיחה לך שאני יתאמץ הכי הכי שבעולם כדי להצליח...אני לא יודעת אם אי פעם את תקראי את המכתב הזה..אבל רק רציתי שתדעי...שאת הבן אדם הכי הכי אבל הכי חשוב לי בעולם הזה...ובזכותך ולמענך אני חיה!!!!!!!


אם יקרה לך משהו רע..חס וחלילה...אני נשבעת לך שאני ימות!!!


אני אוהבת אותך כ"כ אמא...את הכי יקרה לי וחשובה לי בעולם הזה...!!!


באהבה ענקית...


ליל'וש שלךךך!!!