חברות שנעלמת- צריכה עצות, מה לעשות?

הרגשות כל כך גדולים
המשפטים כה מוגבלים
המבטים מזויפים
המשקעים כה עמוקים.


היינו חברות הכי טובות
הרגשנו ממש כמו אחיות שלעולם לא נפרדות
סיפרתי לך הכול וגם את סיפרת לי חלק
עזרת לי בהכול וגם אני עזרתי לך בכל מה שנתת
חשבנו שנשאר תמיד קרובות - חברות.


אבל הזמן עשה את שלו ואולי קצת נמאס
ומאז החברות שלנו היא כמו במשחק
את פוגעת בי, אני פוגעת בך
מנסות להתקרב, אך זה כבר לא כיף כמו פעם
שום דבר כבר לא זורם.


צריך להמשיך הלאה - לסגור מעגל ולפתוח אחד חדש
אבל את היית החברה היחידה בחיים שלי שסמכתי עליה ונתתי בה אמון מלא
ועכשיו את נעלמת
זה ברור לי שאחרי התיכון החברות שלנו תישאר רק זיכרון
זה חבל לי, אבל מה אפשר לעשות
אני מרגישה שאת יותר טובה ממני, שכולם אוהבים אותך יותר
כשאני אתך אני מרגישה רע עם עצמי, אבל עוד יותר רע בלעדייך
אני לא רוצה להראות לך שאני נפגעת
לא רוצה להיות כבדה
אבל הלב חצוי וכמעט סיימת את העבודה


מה עושים כשחבר כבר לא רוצה להיות חבר?
האם צריך כבר לוותר? ולשחרר?
או לנסות להחזיר את הגלגל לאחור?


הלוואי שהייתי יכולה לסמוך על עצמי מספיק ולדעת מה עושים
בכל המצבים אליהם אני נקלעת בחיים.
אני לא סגורה על עצמי
מתנגדת לכול
רוצה לברוח
אין לי כוח.