dush__חוכמת הלילה__dubi

מאוחר בלילה, עם צאת הכוכבים


כשהירח יוצא מבין העננים


המחשבות בראש מתחילות לרוץ


וכל כולי מתמלאת בערבוב של תקווה ויאוש


ודמעה קטנה נוצצת, מעיני לאט זולגת


פותחת החלון והרוח נושבת


העיניים דומעות, וזה קצת שורף


אף אחד לא אמר שקל לחיות, או להתאהב


אני צועקת לאלוקים חזק חזק שישמע


אני רוצה שעל כל הדברים שעברתי ידע


רוצה שידע שהחיים לא ברורים


ונמאס לי מכל המכשולים והייסורים


אני רוצה לדעת מה קורה איתי


רוצה לדעת אם אהבה זה דבר אמיתי


אני רוצה שידבר אליי, שיודיע טובות


שיגיד שסופן של כל האהבות


זה חיוך ואושר, ורוגע בלב


שאהבה אמיתית היא אהבה ללא כאב


אני רוצה שידע שגם אם כרגע מהורהרת


תמיד מאמינה, גם כשנשברת


מנסה להרים את עצמי לבד


כי מלבד עצמי בעתיד, לא יהיה אף אחד


כי כולם ילכו בסופו של דבר


כי כל מה שמתחיל לבסוף גם נגמר


כי אין דבר כזה לנצח, לתמיד


הזמן זורם לו לאיטו מההווה אל העתיד


בסוף כולם תמיד הולכים


זה מה שקורה בלילה, בצאת הכוכבים...