dush__אדישות__dubi

אני לא יודעת למה, זה כל כך מוזר לי,


איך שזה בא בכזו קלות.


אני מודעת לכך שזה פוגע, ולא רק בי,


כל כך פוגעת האדישות.


כולם אומרים שלא שנאה היא היפוכה של אהבה


האדישות היא זו שבאה במקומה


בדרך כלל אנחנו אדישים


לאלה שלא כל כך אוהבים


אני מוזרה, או שמה מיוחדת


כי אני אדישה לאלה שדווקא אוהבת


בכל רגע, בכל דקה, שעל ידם אני נפגעת


מפעילה את עוצמת האדישות, ובחזרה פוגעת.


אומנם מבינה, אך לא מפנימה, שגם באהבה נפגעים


ובכל כוחי אני מנסה להרחיק ממני פצעים מיותרים.


מה שבעצם גורם לריחוק, לניתוק, לסיום חברות ארוכה


ואולי אם הייתי חושבת על זה, הייתי מעדיפה להיפגע


אתם לא מתארים לעצמכם איזה אושר מביאים לי איתם, אותם האנשים


אך לא תדמיינו אף פעם איזה חושך משאירים הם בליבי כשהם הולכים...