אהבתי הרחוקה (לכל אלה שמכות לחברים שלהם- אל תיתיאשו)

כשהשמש ליטפה את פני


בלטיפה רכה, אני חשבתי עד


כמה שאני רחוקה. רחוקה


מאהוב ליבי, כשהו אי שם


רחוק מגופי.


 


אבל הלב שלי לא ניכנע, ואהוב


ליבי שמור היטב על סיפונה.


למרות שנישמתי זועקת, והלב


כמהה אליו אני מתאמצת


לא לחשוב עליו.


 


כי אני יודעת שזה יכאב לי,


שזה יזיק לליבי אני איני


יכולה לימנוע בעצמי.


אני מקווה שיום אחד אני


והוא ניפגש וחלומי יתממש.


 


בחלום אני בטוחה ומוגנת


ובזרועות אהובי יושנת. והוא


לעולם לא יגיד לי שלום,


וישמור עליי מכל נורא ואיום.


 


אז כך אני מבלה את יומי


בציפיה שלא הרגשתי מיימי.


שנהיה שוב יחדיו, ולעולמי


עולמים נוהב.