קשה לי לשכוח....alejandro

"קשה לי לשכוח,


מנסה אך ממשיך כמו ציפור פצועה שמנסה לעוף בחזרה,


ועם כל ניסיון נופלת חזרה לרצפה ומאבדת עוד נוצה אחת שעפה לה ברוח חסרת אונים ופגועה...


מנסה להתרחק,


מכל אותם המקומות בהם היינו יחד,איפה שכלכך אהבנו...איפה שהכרנו...


אותם מקומות בהם בילינו צחקנו התחבקנו כלכך חזק...נשארו רק זכרונות כואבים..


מנסה לשכוח,


ועושה מיליון דברים שונים במהלך היום..רק להעסיק את עצמי..


וכשמגיע הלילה טובע במחשבות,ומבין שוב כמה אני צריך אותך לצידי..


מנסה לשכוח,


רוצה להמשיך קדימה בחיים,ושוב לחזור לשגרת החיים,


אך כל פעם מחדש אני נזכר בך,


ומרגיש כמו עלה בשלכת שנזרק מהעץ לאדמה,מתכסה בחול ונשכח..


מנסה לשכוח אותך כלכך,


אך זה נראה כאילו את נמצאת בכל מקום מסביבי,הגעגועים מציפים אותי מחדש,


הכאב עולה על גדותיו כמו סכר שנפרץ,


מנסה לעשות מיליון דברים רק במטרה לעייף את עצמי,להגיע ללילה מת מעייפות,


שלא יישאר לי כוח לחשוב,לחשוב עליך שוב!!


והבית קר כלכך,הקירות כבר מדברות אלי,נסגרות עלי מכל כיוון...


השמיכה כלכך קרה והמיטה ריקה,


הבית כלכך רועש מרוב שהוא כלכך שקט..


מרגיש אבוד,


מה לא הייתי עושה שתמשיכי להיות איתי עוד,


שלא להרגיש כלכך לבד,מה לא הייתי עושה שלא להרגיש כלכך בודד כלכך מת..


הולך לים יושב על החול,קר כלכך ומתחיל לטפטף,


עננים אפורים הגלים סוערים והכל מרגיש כמו שאני מרגיש בפנים,


הגשם מתחזק ואני איתו בוכה מסתכל לשמיים,


מרגיש את הטיפות על פניי אך אלה בעצם לא הטיפות...אלה הדמעות..


יושב תחת הגשם מסתכל אל הים הסוער ונרטב כולי...


ומשום מה אני מרגיש רגוע תחת הגשם,הרוח הסוערת,הגלים הגבוהים...


הכל כלכך סוער ואפור...וזה כלכך אני עכשיו..."