אבסטרקט

ים אדום


שמים מוריקים


כחולה אמא אדמה


אהיה לך


המוזר בציירים


ומכחולי


חמה שפוכה


וצער


וחיוך כסוף היום


לחתימה.


 


עץ כתום


בתי בטון סגולים


ותמיד ,תמיד


תהיה שם


גם אישה יפה


זו שרק


הגדול באמנים


יכול היה לברוא


מצלע,לב שבור


ואדמה.


 


ומדי פעם


נקשיב


למנגינה ההיא


הבוקעת מן הסדקים


שבין עפר,מים ושמים


שרוח הדורות


נושאת בתפילה דקה,דקה


ונצייר שיר


מוזר כפליים


על עולם מוזר מכדי


לחיות בו


בלא למות לשווא


ולבוא באדמה


חומה,חומה


חומה.