בשמלה קרועה

בשמלה קרועה


ושיער פרוע


היא עומדת


דממה מסביב


רוחות נושבות


לצלילי דמעותיה.


 


דמעותיה מנגנות


שירי אהבה נכזבת


מנגנות את שיר חייה


אושר מדומה


לרגליה.


 


ידיה מבקשות לאחוז בידיו


רצון בלתי מובן


לחזור אליו.


הוא גרם לה לכל כך הרבה סבל


ותשוקה


ורצון רב


לשוב אליו.


 


רגליה פוסעות אל הלא נודע


לאוזניה מנגינה נושנה


מנגינה של אהבה


של אהבה נכזבת.