בים.

הים.
המקום, בו תמיד היינו מתחבקים ומתנשקים כאילו אין מחר.
המקום בו ככ אהבנו.
המקום שגרם לי להרגיש הכי מאושרת בעולם.
שאיתך, הכי טוב לי.
לא רציתי ללכת משמה.
לא רציתי לעזוב.
רציתי להשאר שמה. איתך. לתמיד.
לא רציתי שהזמן יזוז.
לא רציתי שתעלה הזריחה.


אבל זה קרה. השמש עלתה לה.
והימים חלפו להם.
ואתה, לאט לאט עם הזמן..
שחכת מימני.
הפסקת לאהוב אותי.
והים, כבר לא אותו הים של פעם.


ואני, עדיין מחכה לך.
בתקווה שנחזור לים..ונשאר שמה לנצח.
רק אני ואתה.
ולא נפרד. לעולם.