לשים את הכאב מאחור.. ולהמשיך הלאה בחיים..

זהו, הבנתי שלא יעזור לי לשבת ו"להתאבל" על זה שאתה לא שלי יותר. הגעתי להחלטה שהגיע הזמן לעבור הלאה, להמשיך בחיים שלי.. בלעדייך. זה לא שהפסקתי לאהוב אותך פתאום, גם לא שכחתי אותך. אני יודעת שאם אני ייראה אותך ואותה, את החברה החדשה שלך, זה עדיין יפריע לי איכשהו ואני לא יישאר אדישה למצב הזה. ובכל זאת, אני לא יכולה להישאר תקועה בך ולחשוב שאולי, אולי יום אחד כשתיפרדו תיזכר בי ותחליט לחזור. אף אחד לא מבטיח לי שזה ייקרה. עכשיו אני עוברת הלאה, עוברת לנקודה הבאה. והפעם, לא רק עם הראש.. גם עם הלב!


אני בטוחה ב-1,000,000% שיש עוד בנות במצב כמו שלי, אולי גם בנים. כאלה שלקח להם הרבה זמן עד שהם המשיכו בחיים שלהם ונרפאו מהאהבה. כאלה שכאב להם לראות את האקס/ית שלהם, זה/זו שהם כל-כך אוהבים, לראות יוצא/ת עם מישהו/מישהי אחר/ת, ממשיך הלאה בחיים ושוכח אותם, כאילו לא היה בניהם כלום. או שלא כאילו לא היה בניהם כלום, אולי גם ממשיך הלאה בחיים ולא שוכח, פשוט מפסיק לחשוב על התקופה שבה הם היו יחד.


אני יודעת, שכשהיינו ביחד הוא באמת אהב אותי. מי שלא אוהב ככה לא כותב כאלה שירים, לא מדבר ככה, לא מתנהג כמו שהוא התנהג.. פשוט הכל שונה!! אבל כמה זמן אפשר לחיות ולהתקיים על זכרונות, על העבר?! די.. נמאס לי לבכות עליו ולחכות שיחזור! הוא לא בוכה עליי, הוא לא מתכוון לחזור!


אז הגיע הזמן.. לשים את הכאב מאחור.. ולעבור הלאה בחיים..