הסוף לא שלנו

המבט שלך נראה כזה אדיש
למרות שלא ראית אותי בערך חודשיים
וזה קל לראות את המאמץ לחייך
אבל כך כך קשה לראות לך את השיניים
וגם הצחוק מאולץ ונשכח החיבוק
שהיה פעם כל כך קבוע ומושלם
ומבט השימחה עכשיו מחוק
מהפנים שלך הוא פשוט נעלם


האם הזמן הרחיק לכת עד כדי כך
ששכח לגמרי אפילו אותנו
בסוף יש סוף טוב, אבל לא בהכרח
הסוף שיהיה רק שלנו....


פעם הייתה לנו מפת עולם
אם האצבע הצבעת על יבשות
אמרת שנהיה יום אחד גם שם
ואמרת שאתה כבר לא יכול לחכות
והמקום שבו נגור, יתאים כל כך לילדים
ויהיה לנו גם צב וארנבת וחתול
בסלון יהיו פסלים ותמונות וקדים
ובגינה יהיה עץ האורן שתול



תיכננו תוכניות של שנים
שהיתפוגגו כמעט ברגע אחד
עכשיו לוקח קצת זמן לעכל
שמעכשיו זה הכל לגמרי לבד
פשוט אי אפשר לעצור את הדמעות
שמיתגלגלות לאט לסופם המר
וגם קשה לפעמים פשוט להשלים
אם הגורל הרע, האכזר


האם הזמן הרחיק לכת עד כדי כך
ששכח לגמרי אפילו אותנו
בסוף יש סוף טוב, אבל לא בהכרח
הסוף שיהיה רק שלנו....