חחח יצא פיצוץ.../ויוי...

 


בזמן האחרון אני בדיכאון תמידי...
אין לי מושג למה זה קורה..זה כבר נהפך לא הגיוני
כל דבר קטן מעציב אותי..אני מאוד פגיעה..
ואם מישהו זורק מילה לא במקום אני ישר בוכה..
אני כבר לא חסינה להתקפות..אני עוברת משברים....ואין מי שיעזור לי בחיים..
התאהבתי במישהו קטן ממני..יצאנו מעט זמן הוא החליט שלא מתאים לו כל העניין..
אז ניפרדנו ופוזות של ילדים קטנים עלי הוא עשה..אז החלטתי לנסות לשכוח ממנו במהרה.
הייתי עם אחר שאהב אותי נורא אבל לא רציתי להיפגש כל יום אז הוא התאכזב וניפגע
החלטתי שלא מגיע לי קשר כזה ,אז עזבתי אותו וחיפשתי אחר
שמצאתי אותו הוא פשוט לא היה מוכן על שום דבר להתפשר.
תמיד חשב שמגיע לו הכל והוא השולט..וקשר כזה לא ראוי לי ,בהחלט!
אז עזבתי וחיפשתי מישהו מבוגר..מישהו שמעריך ויודע כל דבר..
אבל כשהכרנו הסתבר שהוא לא רציני..שיש לו אלפי בחורות ולא רק אותי..
אז שוב התחילו החיפושים אחרי מישהו שאיתו אהיה מאושרת..
אבל עד עכשיו אני עדין מחפשת...

חח זה התחיל בתור מכתב על חיי..וניגמר במין סיכומון עם חרוזים..חחח


מקווה שאהבתם...