תגלית - שליחות משמים מאת ר.א יוסף

האדם לחש: "אבי שבשמים, רחם עלי," ואז נשלחת אלי.



אבל האדם לא הצליח להבין.



ביקש האדם: "אבי היקר, נא דבר אלי," והתחלת את לדבר.



אבל האדם הקשיב באותה שעה למוזיקה או למשהו אחר.



הסתכל האדם מסביבו ואמר: "אבא, אני רוצה לראות אותך..."



ואמונתךְ החלה לזרוח באור יקרות.



אך האדם, בדיוק באותה עת ממש, היה כל כך תשוש, עד שעצם את עיניו ונרדם.



משהתעורר משנתו העמוקה התחיל האדם לשאת קולו בבכי ולמלמל: "אב רחמן, הראה לי נס,
נס, בבקשה..." והנה את כמו נולדת מחדש.



אבל האדם בכה כל כך עד שלא נכח בזמן הלידה.



בייאושו הרב, נחנק האדם והשתנק: "אבא'לה, גע בי, כך שאדע שאתה כאן."



ומיד באת וליטפת אותי.



אבל האדם נפנף את היד הרכה ממנו והלאה...



אז צרח האדם וצווח ושווע: "די!!! רוצה שקט, רוצה אהבה, רוצה שלימות!"



הבין השם יתברך שאם יניח לאדם הזה להבין מעצמו – לא יצא מזה כלום, לכן ריחם עליו
ופקח את עיניו להבין, לשמוע, לראות, להכיר ולהעריך את התגלית הזאת ששלח לו - והאדם
סוף כל סוף נרגע.