שוב פעם אותה שיגרה

שוב פעם אותה שיגרה...קמים בבוקר שוטפים פנים ומתלבשים בלי להחליף מילה,שותים את הנס של הבוקר קוראים את העיתון,וממהרים לעבודה שהיא נהייתה יותר חשובה מהתשוקה... כל יום ניהיה כבד יותר ויותר,והזמנים היפים והרגעים המיוחדים הפכו למסמרים תקועים עמוק עמוק בתוך הלב הזה והפכו לעוד זיכרון מאז...הנה עוד יום עובר ושוב פעם אותה שיגרה..את ישנה ואני קם טיפה יותר מוקדם,את ישנה כלכך יפה ורגועה כמו מלאכית קטנה,אבל אני יאחר לעבודה צריך למהר...


אני לא יכול יותר נהיינו אדישים,למה זה קרה,ומתי זה התחיל...יצאתי להתאוורר הלכתי לפינה שלי שהייתי ילד,על הצוק מול הים הגדול הכחול מלא עוצמה ויופי כמו הלב...אבל אצלי ואצלך הלב כבר מתנוון,והרגשות מלאות קורי עכביש...


השחפים למעלה מחפשים עוד דג קורבן להתענג עליו,ולמטה על החוף שוכב לו זוג,צוחקים מחובקים ואז אני חושב...


ואם נשאר לנו קצת זמן?אם מחר יגמרו לנו הימים? ואם לא אמרתי לך מספיק ש "אני אוהב אותך בכל ליבי!!"..


ואם נשאר לנו קצת זמן?ואם יגמרו לנו הימים? ואם אני לא אוכל לעשות איתך יותר אהבה?! ואם לא אספיק להישבע לך שאף אחד לא יוכל לאהוב אותך יותר ממני!!!


הערב עובר לאט לאט..הדקות שעוברות מנחמות אותי,אני כבר מת לראות אותך שוב!!


אני לא יכול להבין את זה,איך השיגרה שינתה את כמה שאהבנו,את כמה שהשתוקקנו לגעת אחד בשני,את כמה שהשלמנו אחד את השני!! איך יכולנו לתת לשיגרה להרוס את העולם היפה שבנינו לעצמינו!!! איך כואב לי הלב שנתתי לזה לקרות..


ואם נשאר לנו רק קצת זמן לחיות?אם מחר זה הכל יגמר?ואם לא אמרתי לך מספיק שאני אוהב אותך כלכך שאני יכול לפצוע את ליבי מרוב תשוקה..


ואם נשאר לנו רק קצת זמן?ואם מחר זה הכל נגמר? ואם לא אספיק להישבע לך שאף אחד לא יוכל לאהוב אותך יותר ממני!!


אף אחד לא יודע באמת מה יש לו ביד,עד שהוא עומד מול הרגע הזה שהוא עלול לאבד את מה שיש לו לתמיד,ואם ישאר לכם קצת זמן?אם מחר הכל יגמר לכם? ואם לא אמרתם מספיק אחד לשני שאתם אוהבים כלכך שהחיים לא חשובים לכם רק האושר של בן/ת הזוג שלכם...


אל תתנו לשיגרת החיים להרוס את האהבה שיש ביניכם..


ולמי שאין עדיין כשיהיה לכם תאהבו כאילו אין מחר,תאהבו תעריצו,תעריכו ותגידו שאתם אוהבים אותם כי אי אפשר לדעת מה יהיה מחר...