אני והאמת שלי.../לאבידן.

מסך ערפל מכסה את הכל,
ואני מבטיח לעצמי ,הפעם לא אפול.
אבל זה גדול עליי,
יותר מדי.
וזה לא אני,
וגדול מעצמי.
רחוק מכל אמת שבתוכי.
זה חיוך שקרי.
ורק אני עם האמת שלי
וזה מגיע בלילות,
כשמורידים את המסיכות,
ובוכים על הכרית
שסופגת את הדמעות.


אבידני, בטט, מוקדש לך,אחי הגדול. :)
אוהבת אותך.