מחבקת את הכרית! חייבת תגובות!!!!

17/11/04


שוכבת על המיטה מחבקת כרית. עיניי רטבו מדמעות.
שמתי את השיר האהוב עליי.. זה היה השיר שלנו..
והוא? הוא היה הידיד הכי טוב. רק ידיד.
או לפחות, זה מה שהוא חשב. הוא היה הכל בשבילי.
כמו שמש שתאיר, כמו כוכבים נוצצים, כמו אוויר.
הבנאדם הזה.. שבחר דווקא בי, להיות הידידה ההכי טובה שלו. הוא! בשיא המושלמות שלו!! בחר בי..
פתאום נשמעה דפיקה בדלת..
קמתי אליה.. נראיתי כמו גיהנום באותו רגע, עם עיניים שרטבו מדמעות, שיער מבולגן כמו שקמים בבוקר.. יחפה.
פתחתי את הדלת. זה היה הוא. הוא עמד והביט בי. מושלם מתמיד.
ניגבתי את העיניים.. והכנסתי אותו. התיישבנו על המיטה.
קמתי לשירותים. להסתדר טיפ טיפה. כדי להראות מושלמת בצורה נורמלית. כי מושלמת כמוהו בחיים לא אהיה. ולא אוכל להיות.
כשחזרתי אחרי חמש דקות שנראו לי כמו נצח, חמש דקות בהם לא ראיתי אותו. החדר היה מלא נרות.. הוא הדליק קטורת וכיבה את האור. הוא ישב על המיטה, בצורה החמודה והמושלמת שלו.
הוא הביט בעיניים שלי.. לא יכלתי שלא לחייך.. הוא חייך חזרה.. בחיוך המושלם שלו.. שלא יכלתי להסיר ממנו את מבטי..
הוא התקרב אליי.. החזיק לי את היד.. ואמר שהוא אוהב אותי.. הוא אוהב אותי! אבל איך?! למה?! למה אותי?! שאלות רצו לי בראש בצורה מטורפת. לא ידעתי אם לבכות או לשמוח.. אם לחייך או להעציב. לא ידעתי..
היה על פניי חצי חיוך של מבוכה.. חצי של אושר וחצי של.. בלבול..
הוא חיבק אותי.. שאלות המשיכו לרוץ לי בראש.. למה אותי?! איך??
הוא התקרב אליי.. הרחתי את הבושם המושלם שלו.. שלא יכלתי לחיות בלעדיו ושמרתי כל דבר שהיה לו את הריח שלו. אם זה המחברת שלו בלשון.. או העט שהוא כותב בו.. הכל..
פתאום הכל התחיל להתחבר לי.. המבטים הארוכים שהייתי מביטה בו.. ואלה שהיה מחזיר.. החיוכים המתביישים שהעברנו.. הליטופים בשיער.. שיחות הטלפון הארוכות..
הוא נשק לי.. ברגע ששפתיו נגעו בשלי.. הוצפתי בשמחה.. בחום.. הרגשתי את הפרפרים האלה שכולם דיברו עליהם ואף פעם לא הבנתי. הנשיקה שלו הייתה כל כך מושלמת.. לא האמנתי שזה קורה לי.
הוא אוהב אותי..דווקא אותי. וברגעים מושלמים אלה הוא היה רק שלי.. רק אני יכלתי לחבק אותו ולנשק אותו.. ולאהוב אותו... ולהרגיש שהוא תמיד יהיה שם בשיבלי... איתי.. כדי לחבק אותי כשאני זקוקה לחיבוק, ולנשק אותי כשאני זקוקה לנשיקה.. וכמובן לאהוב אותי.. בצורה המושלמת שלו..
כל כך אהבתי אותו.. בחיים לא האמנתי שאפשר לאהוב ככה בנאדם.. :( בחיים.. ירדו לי דמעות..
פתאום שמעתי דפיק בדלת.. התועררתי. מחבקת כרית.. עם עיניים רטובות...
קמתי לדלת.. גבוה ויפה מתמיד, הוא עמד בפתח.