הקול של ליבה

אין צורך לעצור את הנפילה המוגזמת
כלום לא יעזור היא פנימה
נישאבת בחוץ נופלים לאט פתיתים של שלג
חבל שגם היא לא נופלת כה לאט
חבל שאין זמן להיפרד.


אתה מזנק קדימה עיניך מכוסות
במטפחת שחורה אינך רואה
אתה יודע טוב מאד
שאין על מי לסמוך
אולי תיפול מהר כמוה
לאיש אין זמן להיפרד
אתה רועד
אולי מקור אולי מהפחד
נכון אתה יודע זה כבר לא ביחד
מהנקודה הזאת אתה ממשיך לבדך
אין על מי לסמוך
תברח
כל עוד נפשך בך......


היא שומעת רחש מוזר
היא לא תוכל להסביר
היא חושבת לברוח מהר, כמו הרוח
להעלם. זה ניגמר
היא לא יודעת. נכון
היא שומעת רחש מוזר....
אולי זה הלב שנישבר?
זה הקול.....
אולי.....


כל אחד רואה הכל מזווית שונה
אתה חושב שזה מוזר
אתה חושב שהיא שונה
היא יודעת שהיא לא תוכל להסביר
אבל היא באמת שומעת
אתה לעולם לא תכיר
את מה שהיא אליו מיתגעגעת
זה לא אותו דבר....
אתה חושב שזה מוזר
אתה עיוור מזנק קדימה
רק בשביל להציל אותה!
אבל אולי זה רק המצפון
אתה תוהה
אולי זאת לא האהבה...
אולי זה הקול
של ליבה שנישבר
אולי זה אותו הקול......