זוג יוניםהחובש החתיך{או:טיול שנתי}פרק6

הפרק הקודם:



"הצלחנו להציל אותו.."

שמחתי..

"אפשר לבקר אותו?"שאלתי..

"הוא עדיין במצב עדין מהניתוח את יכולה לבקר אותו רק כשהוא יתעורר.."היא אמרה

"תודה רבה.."אמרתי..

לא שמעתי בקול שלה והלכתי לבקר אותו

"אהובי.."בכיתי...הוא היה במצב כל כך עדין

הסתכלתי עליו וראיתי אותו כיאלו אומר לי"בואי אלי.."ניגשתי אליו ואז הוא הוריד את
המסיכה מהפנים ואמר

"אני...אני...אוהב...אוהב...אותך...אותך..."ואז הוא קיבל דום לב

"אחות!מטפלת!אחות!מטפלת!"צעקתי...

"אחות!"ואז האחות הגיעה

"תצאי בבקשה מחדר.."האחות אמרה

יצאתי מהחדר ואז...

הם לקחו אותו לחדר ניתוחים ואז...האחות יצאה ואמרה...

_________________

"נו?"שאלתי את האחות..

"אנחנו...לא..הצלחנו להציל אותו.."היא אמרה"שי...שי מת"

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!"צעקתי

"אני ממש מצטערת..ניסינו להציל אותו אבל הכדור פגע בלב שלו...הוא היה במצב עדין
ועכשיו.."היא אמרה

"דיי...תפסיקי לשקר לי...הוא לא מת!!"אמרתי

"אני יודעת שממש קשה לך לקבל את זה מה שקרה..."היא אמרה.."סליחה.."ואז היא הלכה...

"הוא לא מתתתתתתתתתת!לא!!!!!"צעקתי בבית חולים

הלכתי לטלפון ציבורי להתקשר לחברות שלי..

"הלו?אתם יכולים בבקשה להעביר אותי לחדר 206?"אמרתי...

"הלו?נופר?תבואי בבקשה לכתובת הזאת..."והבאתי לה את הכתובת..."אני בבי"ח.."אמרתי...

"מה קרה?קרה לך משהו?"הן שאלו...

"אני כבר פה יסביר הכל...רק תבואו!בבקשה אל תגידי כלום למורה.."אמרתי

"בסדר אנחנו כבר מגיעות..."הן ניתקו

_________________

כעבור חצי שעה

_________________

"נעה?"נופר רצה אליי

"מה קרה?"עדי שאלה..

"זה שי..."אמרתי..

"נעה..?מה קרה לשי?מה קרה לשי?"נופר שאלה

"שי...מת.."אמרתי וסיפרתי להן את הכל

"עכשיו אני מבינה למה ליאת שי ואת לא הגעתם היום.."עדי אמרה

"אנחנו צריכות להודיע לכולם.."נופר אמרה..

אני כשכולי בוכה

"את חושבת?"שאלתי

"כן,הם צריכים לדעת איפה אנחנו כדי לא לדאוג וכדי לשלם את ההוצאות..."הן אמרו

"ברור..."אמרתי

"טוב אנחנו נילך להתקשר..."נופר אמרה.."עדי את באה איתי?"היא שאלה..

"כן..."היא אמרה..

הן הלכו ואני נשארתי לבד חושבת על כל מה שקרה עם שי

_________________

כעבור חצי שעה

_________________

"נעה?איפה שי?"שאלה המורה

"המורה...שי...שי מת.."בכיתי ואמרתי

"מה???"היא שאלה"איך?"

כשכל הכיתה ישבה על הספסל בבי"ח אז סיפרתי להם...

"אני ושי,אנחנו,יצאנו,זאת אומרת,היינו חברים.וליאת המדריכה,אז היא קנאה בנו...

היום בבוקר,היא הגיעה אלי לחדר כשלקחתי את המפתח מהמזיכרות כדי לעלות לחדר כי שכחתי
משהו ואז קיבלתי חבטה בראש..

כשתעוררתי הייתי בתוך מחסן ושי ניסה לשחרר אותי...כשניסינו לברוח אז היא חטפה אותו

המחסן היה עשוי מקרשים ו..."התחלתי לבכות

"ו...מה?"המורה שאלה..."תספרי.."

"ו היא הציטה אותו אני נשארתי בתוכו ואת שי היא לקחה..

פתאום נפל עליי קרש אבל הורדתי אותו ממני...

ואז כשהצלחתי לפתוח את הדלת...

לקחתי מונית וביקשתי מהמונית שתעקוב אחריהם..

כשהגעתי לשם ראיתי אותם מתווכחים ואז היא הוציאה את האקדח שלה...רצתי אליהם אבל כבר
אז היה מאוחר מידי

היא ירתה לו בלב רצתי אליה ובטעות הפלתי אותה מההר...היא עמדה על הקצה..."

בכיתי אבל המשכתי לספר..

"לקחתי אותו לבי"ח ואז אמרו שהצילו אותו...נכנסתי לחדר שלו והוא הוריד את המסכה
שהיתה לו...ואמר לי שהוא אוהב אותי..

אח"כ הוא קיבל דום לב...קראתי לאחות כמעט לא השתגעתי...היא לקחה אותו לחדר הניתוחים
ואז...היא יצאה ואמרה..

ששי...ששי...ששי...מת"ובכיתי

המורה באה וחיבקה אותי..

"אני מאוד מצטערת...כל ההוצאות יהיו עלי.."היא אמרה...

"אני רוצה למוווווווות!"צעקתי.."בלעדיו,אין לי למה לחיות!"אמרתי..

"דיי...אל תדברי ככה..."המורה ניסתה להרגיע אותי...

"הלוואי שהיא היתה פוגעת בי..."אמרתי

"די!תפסיקי!"המורה אמרה..."לא כל מי שמת צריך להביא את החיים שלך בגללו!"היא
אמרה.."אני יודעת שהוא היה יקר

לך אבל את צריכה להמשיך לחיות..."היא אמרה..

_________________

כעבור יום-בהלוויה

_________________

"אני ממש מצטערת על כל מה שקרה...."אמרתי לאמא של שי

"זה לא קרה באשמתך"היא הפנתה עליי מבט קר וכואב

"אני יודעת...אבל אני עדיין חושבת שזה קרה באשמתי..."אמרתי

"אני יודעת שאת כואבת וגם אני...אבל זה לא קרה באשמתך...

מעכשיו תוכלי לפנות אליי כמו לאמא.."היא אמרה..

הייתי שמחה..מעולם לא היתה לי משפחה..

לבית הספר שהלכתי זה היה פנימיה עם ילדים יתומים..

סוף סוף יש לי מין אמא ועכשיו אני כואבת...האמא של שי זו האמא שלי..

אבל לא שכחתי את הכאב..כל הזמן כאבתי את הכאב של המוות של שי...

_________________

כך הייתי כל יום מבקרת בבית של אמא שלי שי...נושאת זכרונות ומתאהבת יותר עד ש..

יום אחד הגעתי ואז אמא של שי

_________________

"שלום מתוקה!"היא אמרה..

"שלום!"אמרתי

"תראי...אני דיברתי עם המנהל של הפנימיה ושל בית היתומים וביקשתי..."

_________________

המשך יבוא..

תגיבו!!!