כאב בלתי נסבל

אתה שמביט בעיניים כל כך תמימות- כל כך תמימות, ואין לך מושג מה הולך לקרות


מתפתל להם בתוך הידיים, לא יכול לצעוק- כי הם סגרו לך חזק את הפה שלא ישמעו..


זה כל כך כואב בשפתיים, כל כך כואב, אתה לא מבין, אבל מרוב פחד עשית פיפי


אז הם היכו בך שוב, צוחקים, נהנים ומוחצים אותך עוד יותר


לך לא היה מושג.. אתה כל כך אוהב בני אדם, ככה, פשוט אוהב. אבל סירחון הטימטום שלהם


עושה סחרחורת, הם מושכים אותך כמו פלסטלינה ולא מבינים שבתוך הפרווה המתפתלת ובתוך


היבבות שאי אפשר לשמוע ישנו יצור חם, ומרגיש,תמים, רך, מפחד כל כך..


אתם פשוט לא מבינים שגם כלבים וחתולים צריכים פיפי וגם להם קר וכואב להם- כל כך כואב


להם והם רעבים, אבל הם- כשהם סובלים- ימשיכו לאהוב אתכם, מכל הלב. אף פעם לא מאשימים, אף פעם לא צועקים, לא משפילים, לא מעליבים, לא מלשינים, לא מכים- רק אוהבים.


רק שיהיה לכם טוב..


אבל התולעים האלה- בדמות אדם- החבורות האלימות האלה- הם תופסים את בעלי החיים


האלה, תוקעים להם סכינים בראש, תולים אותם, חונקים אותם ושורפים אותם. ואני לא מבינה


איך אדם עם לב יכול, איך? טוב- גם היטלר היה כזה. חבר'ה- השטן לא יציל אתכם ואלוהים


לא ימחל לכם, אבל עזבו עולם של מעלה- יום אחד מישהו יגלה את האנשים האלה ויהיה מי


שיתנקם בכם פה. אתם משפדים כלב? אתם חונקים חתול- חכו ותראו כמה סבל מחכה לכם פה,


וגם אתכם אף אחד לא ישמע.. זה "חוק הבומרנג".


 


אני יושבת פה ומקלידה ובוכה. לא יכולה לשאת את האכזריות הזו. לא מבינה איך אפשר. לא מבינה.. לעולם אני לא אבין.  רק מקווה שיתפסו אותם ושמי שיתפוס אותם ירגיש את מה שאני מרגישה עכשיו..


 


מוקדש באהבה לבעלי החיים שם נשאיי אהבה טהורים.


נכתב בעקבות הכתבות המזעזעות על הכלב הדלמטי המשופד, כלב הפינצ'ר שעונה ונתלה על שער הכדורגל בחולון, הסוס שגולח ונכתבו עליו צלבי קרס, והחתול שנקשר ברגליו ובצווארו ונחנק.