הירח מיסתתר

העץ הזקן כאילו מיצה כבר שנותיו
כמו אש קרה, כמו אש שאט אט ניגמרת
הוא כבר חלול מבפנים, כאילו היתפוררו עצמותיו
הגיצים מישתוללים מנסים לשרוד, האש דועכת.


השמש שוקעת לאיטה. כאילו לא נשארו לה מילים
היא כאילו בורחת, כאילו מיצתה כבר את עצמה
במקומה הירח והכוכבים לשמים בעל כורכם עולים
האור דעך החושך הישטלת על פני האדמה.
השמש נעלמה.....


לא נאבקת על עצמה נותנת להם לעשות תפקידם
הירח מיסתתר, חיוור אין אור של לבנה
כבר לא רואים מפה את השמש הלוהטת בצבעים של דם
אין צליל ציפור אין קול יונה


כלב רעב צולע ברחוב מיתגנב לאיזה פח
ללא היתלהבות... לאט באיטיות
מחפש אולי אוכל שנשכח
מישהו שנפל לו בטעות...
הוא כאילו כבר מיצה את חייו
ללא היתלהבות הוא ממשיך בעל כורחו
על שטיח מטונף וקרוע הוא נשכב
מיתעלם בקושי מריחו


 


מתי יגיע סוף העולם מתי זה ניגמר
הם מיצו את עצמם ומיצו כל שניה מיותרת
העולם את יומיו להם שמר
הם מוותרים, השמש מוותרת.....