היא אמרה לי:אל תבכי בגללו הוא לא שווה את זה

הכל התחיל שנה שעברה..בכיתה ז' הוא היה איתי בכיתה ובהתחלה בכלל לא דיברנו..כל הזמן הוא נעץ בי מבטים כאילו אני ג'ניפר לופז..הוא היה לי ברשימה של האיי סיי קיו וגם אני הייתי אצלו ברשימה וכל הזמן התסכלתי רק על השם שלו לא העזתי להגיד לו מילה..ויום אחד פשוט התחלתי לדבר איתו ושאלתי אותו למה אנחנו לא מדברים ורק מסתפקים במבטים..ואז הוא ענה שהוא לא יודע . לאט לאט התחלנו להכיר ולדבר ולהתיידד ואחר כך הפכנו להיות ידידים ממש ממש טובים צחקנו ביחד פשוט ה-כ-ל ואז זה הגיע לקטע שהוא אמר לי "ליאור אני אוהב אותך.." באותו רגע לא האמנתי לו הייתי בטוחה שהוא סתם צוחק איתי..ואחר כך הוא ממש ממש לא ירד מהקטע הוא כל הזמן אמר לי שהוא אוהב אותי והכל אחר כך חברה שלי באה לישון אצלי וגם הוא בא יחד עם חבר שלו הלכנו לישון והכל ואז הוא נישק אותי..באותו רגע פשוט הרגשתי שהוא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם באותו רגע הרגשתי שזה רק אני והוא לבד הרגשתי בתוך בועה קסומה..אחר כך נהיינו חברים חודש היינו ביחד ואז הגיע הקטע ששבר אותי ושובר אותי עד עכשיו..הוא נפרד ממני כי הוא אוהב מישהי אחרת..בכיתי עליו ימים שלמים לא הפסקתי לחשוב לא הפסקתי להרגיש ולשאול את עצמי "למה?" אחר כך רבנו ריב של חצי שנה ריב שבגללו סבלתי הכי הרבה כמו שבחיים לא סבלתי ככה..קיללנו אחד את השני צעקנו והכל קרה במשך שנה אחת שהייתי איתו בכיתה אחרי ריבים מטורפים באיי סיי קיו אחר כך להתסכל עליו בבוקר ולהתבאס שהוא לא שלי... אחרי ל"ג בעומר הוא בא אליי ואמר לי "ליאור אני מצטער את סולחת לי?" היה לי קשה לסלוח אחרי כל הקללות הצעקות אחרי כל זה אמרתי לעצמי "אחרי כל זה עכשיו הוא מבקש ממני לסלוח?" בסוף החלטתי לסלוח לו וזה דווקא היה אחלה חזרנו להתיידד אומנם לא כמו פעם ממש ממש לא כמו פעם אבל עדיף שהמצב יהיה ככה מאשר לריב עם הבנאדם שאת הכי אוהבת בעולם.


אז סלחתי לו.. ולפני בערך שבוע וחצי דיברתי עם חברה שלי ואמרתי לה שלכל מקום שהילדה שהוא אוהב רק מסתובבת הוא מפנה את המבט שלו ותקוע עליה חצי שעה ואותי זה הורס..אז היא אמרה לי דבר כזה "ליאורי אם את אוהבת אותו כ"כ תילחמי עליו לא משנה כמה הוא אוהב אותה וכמה הוא כבר לא שם עלייך..תמיד יהיה לו רגש אלייך ואם תילחמי עליו הרגש הזה יתחזק..רגש זה כמו מדורה אם תדליקי אותה היא תבער אם לא תעשי עם העצים כלום הם ישארו ללא אש ולא תהיה מדורה" ואז הבנתי שאני צריכה להילחם וגם אם אני אפסיד במלחמה לפחות אני אצא עם תחושה שניסיתי ולא הרמתי ידיים..אז נלחמתי שלחתי לו מכתב עם כל מה שאני מרגישה ואחרי כמה ימים לא ממש דיברנו הוא רק עוד פעם נעץ בי מבטים כאילו אני ג'ניפר לופז ואחר כך הוא לקח אותי בהפסקה הגדולה ואמר לי שהוא רוצה לנסות לחזור והוא נישק אותי..ואז היינו ביחד ארבעה ימים וזה נגמר..ובסוף התברר שכל זה היה בגלל שחבר שלו ביקש ממנו.


 בקיצור נפגעתי כמו שלא נפגעתי בחיים ואני לא יודעת אם אני אוכל להמשיך עכשיו הלאה..אז אור רק תגיד לי למה??..


ביי בינתיים..ליאור!