בוכה לעצמי

בוכה לעצמי, בחדר שלי,
 שאף אחד לא ישמע
ואם מישהו פתאום יתגנב
 אני ישר ינגב את הדמעה
ואם סתם מישהו ישאל מה קרה
אני יחייך ויגיד לו כלום
אבל כשאני באה לספר את זה לך
 את תוקעת בי מבט עטום
אני שטופת דמעות, ממש לנגדם,
 אבל הם מיתנגדים לראות
אני צועקת וצורחת,הם לא שומעים,
זה כמו לדבר לקירות....


למי שרוצה לשמוע לא שווה לספר
מי שצריך לדעת להקשיב מוותר
ואני  מ י ש ת ג ע ת
בתוך עצמי, ואת לא יודעת כלום............


מרגישה נשכחת כמו חפץ שנזנח
כמו צעצוע ישן שניזרק לפח
וכבר עייפתי מלנוח ונמאס לחכות
נמאס לי לשכב במיטה ולבכות
מה באמת הולך פה זה קשה להסביר
אבל זה לא משהו שקל להסתיר
ןאם רק היית מנסה להבין
היית שופטת אותי אחרת....