עיניה ככוכבים...

עיניה ככוכבים


והיא בחלומות שיכורים


חיה על אגדות וסיפורים


לא מסוגלת להתעמת עם האמת


מבחינתה ההיגיון מת


היא הולכת עם הלב בלי לחשוב


הולכת כמו עיוורת, אל הטעויות מנסה לא לשוב


אך כל פעם מתאכזבת מחדש


החלום התנפץ ולרגע זז המסך היפה


היא ראתה את המציאות


את ההיגיון ולא רק את הרגשות


ילדה עם חיוך נוצץ ולב שרק רוצה לאהוב


בסחרחורת מסתובבת לה


לא מרגישה איך את הלב היא בעצם כבר הרגה


שכחה להתבגר ולהבין שהגיע הזמן לקחת את הסיכון


מתמודדת עם הכל ומתעלמת...


עוצמת את העיניים כדיי שלא תראה את הכאב


מפנה את הראש ואומרת לעצמה שוב...ללכת עם הלב


השאלה איפה הלב?


איפה הנחת אותו ילדה?....איפה שכחת אותו?


עם מה את באמת הולכת?...אולי עם מטען כבד של כאב


שממלא את כולך עד שאת כבר לא מרגישה את הלב?


איפה החיבוק שלך?, הליטוף שלך?, החיוך....?


ילדה תפקחי את העינייך הכוכבים בלך עם כבר פרחים נבולים


והחלומות השיכורים שלך הם המציאות שלך


הרגשות שלך לא קיימים בך...את כמו רובוט נותנת לעצמך הוראות


וממשיכה לציית בעיניים עצומות


מתי תביני שאת כבר לא קיימת?! שאת כבר לא שייכת?!..


את לא כאן....


 


 


בלילה אחד....בשיחה אחתתת!! הבנתי שכל הזמן הזה שהייתי בטוחה שהשתניתי [לקח לי כמה שנים] ואני גם יודעת מי אני הבנתי שאין לי באמת מושג מי אני


על השאלה הכי גדולה של חיי אין לי תשובה....