אהובי..

כשתתחתן תשאיר את ליבי שבור,

סבלתי המון וליבי כבר גמור.

במילותייך נתת לי את כל העולם,

ואז כשהתאהבתי אתה לפתע נעלם.

אהובי, היה ביננו משהו כל כך יפה,

האם תחשוב עלי כשתנשק אותה בפה?

אני מוצאת את עצמי אובדת עצות,

כל הזמן יושבת וחושבת עלייך נמרצות.

אני כותבת שירים כשעצוב לי וכשרע,

והשיר הזה נובע מכאב נורא!!!

עוד מספר ימים ואתה כבר נשוי,

והלב שלי מרגיש דחוי ולא רצוי.

ברגע זה מליבי אותך מוחקת,

ומרוב דמעות אני כמעט נחנקת.

אבל דבר אחד אני יודעת,

ואני מקווה שבארוסתך אני לא פוגעת,

כי גם כשאני יאהב מישהו אחר,

ליבי עלייך לעולם לא יוותר!!!

תמיד תהיה לך פינה קטנה אצלי בלב,

גם אם עלי אתה אפילו לא חושב.

ועכשיו אם תציע לי שאת החתונה תבטל,

אני אסרב, כי בי אף אחד לא יזלזל...



באהבה רבה וכואבת.. תותי שלך..