אופטימית בעולם האכזר

למה את עצובה?


למה גם שאת מחייכת ונראית שמחה


רואים שמתחבאת לה שם דימעה


למה את לא מוציאה את מה שבלב?


רואים לך בעיניים את הכאב


למה תמיד עינייך עצובות?


למה את לא נותנת תשובות?


 


מי יסביר לו, מי יגיד לו


שאני מנסה ורוצה


אבל כבר לא יכולה


מנסה להילחם בכאב


כאב שמוחץ לי את הלב


מנסה להיות אופטימית


לקבל הכל באהבה


קשה לעשות זאת שזו מכה אחרי מכה


כל פעם מחדש מתנתקת מהכאב וממשיכה הלאה


אך תמיד תבוא לה מכה חדשה


 


בלילות היא רק בוכה


לא אין לה מנוחה


זועקת לאבא שבשמיים


מלאה היא בתקווה


החיים עוברים מולה


וכלום לא השתנה


שוב היא מרימה ידיים


שוב נמאס לה להילחם


תמיד היא מחוייכת


יודע שעמוק בפנים היא רק נשברת ונשברת


מנסה להתקרב אליה- היא לא מאפשרת


 


לא נותנת לעצמי ליפול


בוטחת באל שהוא כל יכול


מאמינה שכל ירידה היא לצורך עלייה


מתחזקת באמונה ומרגישה בטוחה


שם למעלה הכל הוא רואה


שומר עליי ויודע מה הוא עושה


לא שואלת שאלות, לא שואלת למה?


מקבלת את הייסורים באהבה


 


הסבל שלך הוא הסבל שלי


שכואב לך אז כואב גם לי


מנסה להראות לך כמה את מיוחדת


תמיד קרובה לנפילה אבל אף פעם לא באמת נופלת


הזרועות שלי קוראת לחבק אותך


השפתיים לוחשות לנשק אותך


הלב זועק לעטוף אותך באהבה


להגן עלייך מכל דבר רע


 


עכשיו אני אופטימית


עכשיו אני שמחה


שמחה שהכאב הלך


יודעת שאתה המלאך


שנשלח אליי מלמעלה


שישמור עליי מקרוב


שיעזור לי להמשיך הלאה


שירים עוד לפני שנפלתי


שיתמוך, שיאהב, שיקשיב -שיבין.