רחבת הריקודים שהייתה פעם שלנו

רקדנו מחול מטורף, המחול המטורף שלנו.
האושר שיכר אותי, התשוקה היפנטה אותך.
התווים חגו סביבנו ושרו את השיר שלנו.
חיבור תנועתינו יחד כמנגינה מולחנת היטב.


לא דרכתי על רגלייך
ואתה לא על רגליי
הסתובבנו,התחבקנו ,התנשקנו אבל הכי הרבה אהבנו
המחול השאיר אותנו יחד,אוחזים זה בזה.


ערב קיץ לח,ראשי הסתחרר מעט מהסיבוב האחרון
ידייך הרפו מאחיזתם בי
וצנחתי על הפרקט החם.
קול חבטה גדול נשמע והרעיד את העולם כולו.


ליבי התרסק ,כל העוברים הבחינו בשברי על רחבת הריקודים
בהית בי שניות אחדות בבילבול רב.
מילותייך נעתקו,לא הושטת יד לעזרה.
הפנת מבטך ,ניתבת דרכך בין שבריי על הריצפה ונעלמת קליל.


גופי פצוע וזב דם,                                                                                        שרועה כפגר על רחבת הריקודים שהייתה ביתנו ואינני מתליחה לקום
רגלי לא ידעו ריקוד שוב
וגופי לא יחוש אחיזתך בשנית.


לעיתים עוברת ומביטה מרחוק על משטח הפרקט החם
אולי אראה אותך אוחז מישהי אחרת.
אבל אני, לעולם לא אחזור לרחבת הכאב שלי.
לרחבת האושר שתם.
לרחבת הריקודים שהיתה שלנו פעם.


התווים חגים סביב זוג חדש עכשיו, שרים את שירם.
תנועתם כשלנו
תשוקתם כשלנו
אושרם כשלנו
אך אהבתם לעולם לא תהיה כמו האהבה שלנו.


אהוב שלי,
אני לעד אחכה לך
שתבוא לרפא פצעי שלעולם לא יגלידו
לעד אחכה לך שתושיט ידך לי למחול מטורף חדש.
אני מבטיחה לא אדרוך על רגלייך
אם לא תדרוך על רגליי.
רק בבקשה אל תרפה אחיזתך שוב לעולם.
כי אין אדם בעולם שיוכל לתפוס מקומך ברחבת הריקודים
ברחבת הכאב
ברחבת האושר שפעם הייתה שלנו.