מפחדנות

מפחדנות
שתקתי ולא דיברתי בזמן
בשתיקה הזאת
נתתי למשו שהיה מבחינתי
משמעותי
לעבור כאילו היה דבר קטן
ואולי זה לא ענייני
אבל בעצם בזה שמרתי רק על עצמי
שלא דברתי
שלא התעקשתי...
במשך זמן רב אמרתי ואמרתי...
ובסוף באמת צדקתי
אבל עכשיו שותקת
רק בתוך הלב כואבת
ונסגרת
כבר לא אומרת...
כי לדברים שלי כבר אין משמעות
אין מה לעשות...
זה המצב
וצריך להתרגל אליו...
אבל הלב לא מתרגל...
הוא עדיין
סובל.