מתחלקת לשניים...

אני אוהבת אותך


אבל נמצאת איתו


אני זקוקה לך


אבל מחבקת אותו


אני מחכה לך


אבל נשארת איתו


איתו...עם החבר הכי טוב שלך


עם הבנאדם שהכי אוהב אותך


והכי אוהב אותי.


אני איתו רק כי אין לי אפשרות אחרת


רק כי אני רוצה להיות קרובה אליך.


אבל זה הרחיק לכת,


נהיה מוזר,


להיות איתו ואיתך באותו הזמן


לשקר, להמציא, לברוח...לבגוד


להיות הרעה


זאת שצריכה לעשות הכל לא טוב


אני רוצה לעצור אבל קשה לי להפסיק


להפסיק להיות איתך, לגעת בך, לנשק אותך


לדעת שאתה שלי.


אפילו שאחרי זה אני איתו


נוגעת בו...מחבקת אותו...שוכבת איתו וחושבת עליך


חושבת על הרגע הזה ששוב נהיה ביחד


בסתר...נתחבא


כאילו שעשינו משו רע...


כאילו שאהבה היא דבר נורא


אז נמשיך לחיות בסתר


בזמן שכולם יחשבו שאני בוגדת וזונה


בזמן שאף אחד לא יידע למה אני נשארת כלואה...


כלואה בתוך הכלוב הזה שלא נותן לי לצאת,


לא נותן לי מנוחה.


זאת לא אהבה זאת מחלה!