אף אחת לא תקח אותו ממני, תמיד אשאר האדונית שלו..!! פרק 3

לא ידעתי מה לומר לא יכלתי לגלות לו שאני אוהבת אותו וגם לא יכלתי לגלות שחשבתי
שכל המתנות האלה הם בשבילי!אז פשוט עניתי..



אליאור: מה יש למה את לא עונה??



אני: תקשיב אליאור הרגשתי לא טוב נראה לי שיש לי חום..



אליאור: בגלל זה התפרצת ככה יצאת מהחנות היישר לבית שלך??



אני: כן אליאור אני פשוט קצת פרנואידית חושבת שכל דבר הוא דבר נורא וקשה..



אליאור: רואים.. טוב ביי..



אני: ביי...



אחרי זה נכנסתי לאייסי שלי לדבר קצת עם חברות.. וגיליתי שברוב חוצפתה של אליענה היא
גילתה לילדות הכל גם לבנים וכל האווים של הילדים: "רובי יא' מגעילה את ממש דוחה
בגלל זה אף אחד לא מתקרב אלייך""..



"רובי אמא'לה איך פגעת בי ככה אני אהבתי אותך מהיום אני כבר לא סופרת אותך"(האווי
של אליענה)..



והכי הכי עצבן אותי היה האווי של עדי שהיה "רובי עד כמה את פוגעת עד כמה את שאפתנית
את כמה את אוהבת ומשרה כאב בו זמנית עד כמה את אגואיסטית ממש אנוכית" זה אווי טיפש
לגמרי היא מטיפה לי מוסר ה"מלאכית" הזאתי היא מטיפה לי מוסר אני שונאת אותה...



הנה דפיקה של מישהו שהתחבר באייסי זה היה אליאור הכלב הזה אוףף..

אבל אני אוהבת אותו (או אולי לא?) אבל הוא הבן של ראש העיר..



אני צריכה תהילה להופיע בכל העיתונים בתור אשתו של בן ראש העיר!!



ברור!!!



אני צריכה שבזכותו כולם יעריכו אותי אבל יום אחד אני עוד יצליח לגנוב לה אותו
(לעדי)..



אחרי שתי דקות משהו כזה שהוא התחבר הוא שלח לי



"למה עשית את זה לאליענה היא ילדה טובה שרצתה לעזור לך".



אני לא ידעתי מה לענות לו וזה מה שעניתי "היא ממציאה באמת היא רוצה שכולם יהיו
נגדי"..



אליאור: "באמת אבל באמת שאני לא מאמין לך את זבל"".............





אחרי כמה דקות הרגשתי מישהו שנותן לי מכה מאחור הרגשתי ליטוף קל ומוכר וחיוך משרה
אהבה פתחתי את עיני וראיתי את..



-המשך יבוא-..