רוצה להיזכר

לפעמים אני פשוט רוצה להיזכר


בפניו במבטו ובאיך שהוא דיבר


גם כשזה פשוט מכאיב ולא עוזר


אני עדיין מזכירה לעצמי שאין אחר


 


האם אני מוכרחה להיתגבר.. אותו לשכוח...


לפעמים כבר אין מקום מפלט למחשבות


לפעמים פשוט כבר אין לאן לברוח


והדמעות פשוט החוצה מיתפרצות


 


לפעמים אני מנסה להמשיך הלאה


אך באמצע הדרך אני עוצרת תמיד


כשההבנה מכה בי שלא אוכל בלעדיו


וכבר לא יכולה לחייך ופנים להעמיד


 


כי לפעמים אני פשוט רוצה להיזכר


בפניו במבטו ובאיך שהוא דיבר


גם כשזה פשוט מכאיב ולא עוזר


אני עדיין מזכירה לעצמי שאין אחר


 


לפעמים אני פשוט רוצה לבכות עליו


להביט ולשקוע בתמונות


 לפעמים קשה לי להשלים, אם זה שהוא עזב


ולפעמים פשוט אין טעם לחיות


 


לפעמים אני שוכחת לרגע וממשיכה


אני יוצאת וצוחקת אם כולם


ועד שפתאום אני ניזכרת בך


ושוב אין טעם לעולם


 


אך לפעמים אני פשוט רוצה להיזכר


בפניו במבטו ובאיך שהוא דיבר


גם כשזה פשוט מכאיב ולא עוזר


אני עדיין מזכירה לעצמי שאין אחר