מי הרשה לך ללכת?

אם לחבק אותך ,רק שניה ,יכאב שנים,
נמשך לתוך עיניה.
כשאני חולם אותך ,שרירי רועדים
בגן-עדן של פניה.

אם אין ספק ,שלאהוב אותך ,זו סתם טעות,
את זה אני לא רוצה לדעת.
ורק כשאני איתך ,אנ י יכול למות,
זה כמו באלוהים לגעת.

אז מי הרשה לך ללכת?
ולקחת אותי איתך.
מי ביקש ממך לנשק?
ולשבור אותי כשהפסקת.
אני לא רציתי ,היה לי טוב.
מצטער,אני לא התכוונתי אותך ככה לאהוב

ורק כשאני איתך ,מתחיל לחיות,
בין מחשבות לב טובע.
כשאת פוגשת בי ,מרגיש עזוב,
בלי אהבתך אני גווע.

ואני נזכר בזכרונות ,מעט ישנים,
מדבר את לא שומעת.
כשהדמעה זולגת מעיניה ,אותך זורקים,
מנחם אך את לא נוגעת.

אז מי הרשה לך ללכת?
ולקחת אותי איתך.
מי ביקש ממך לנשק?
ולשבור אותי כשהפסקת.
אני לא רציתי ,היה לי טוב.
מצטער,אני לא התכוונתי אותך ככה לאהוב