הבגידה הזאת פגעה בי

זאת הפעם הראשונה שאני כותבת מאז הפרידה האחרונה.


זאת הפעם הראשונה שאני כותבת מאז הבגידה האחרונה.


עכשיו כולם כבר יודעים, הקלפים כבר פתוחים.


עם זאת שללא בושה בגדת- נשארת, ואותי כך בודדה הותרת.


כל כך הרבה אהבה, כל כך הרבה לילות וימים של שמחה


לאחר זמן מה התגלו כאשליה. 


לפעמים אני לא יודעת מה יותר כואב, הבגידה עצמה או אכזבת האהבה.


היום, אחרי כל כך הרבה סליחות כבר הפסקת לנסות...


אני הפסקתי לסלוח, ואתה התחלת לשכוח, אבל איך כל כך מהר?


איך הלב שלך מרשה לך איתה להישאר???


והיא חושבת שאתה הגבר המושלם, שאין עליך בעולם!
בטוחה שהיית רק שלה, כשהיא בעצם הייתה סיבת הבגידה.


אנחנו כל יום מתראים ומתנהגים כזרים.


אתה מראה לכולם כמה מאוהב אתה, ואני מראה לך איך אני אדישה.


כל כך הרבה משחקי גאווה כי אנחנו נמצאים באותה הסביבה.


החברים אומרים שאתה מתעצבן כשאני צוחקת מאושרת,


זורק לי עקיצות בלי מחשבה, כאילו מתגאה בבגידה.


יום יבוא ותבין את גודל הכאב, תרגיש איך זה כשנשבר הלב.


הדמעות שלך היו מזכוכית, והמילים חלפו עם הרוח.


אבל עכשיו זה באמת נגמר, כי אין בי עוד כוח.... 


השקרים וההבטחות רק הותירו צלקות,


מצפה כבר ליום השיחרור שאז לא אצטרך אותך יותר לראות...!