האביב .

הפרחים כבר התחילו לפרוח בחוץ
ורייח האביב ממלא את הרחוב ,
זוגות אוחזים ידיים ,
ממלאים עצמם תיקוות ,
ולפעמים נדמה שהאושר קרוב מידיי
ופתאום כל כך רחוק
ורק אצלי עדיין שלכת ,
מהיום שבו החלטת
שכאן את לא נשארת .
 
הגלים כבר לא גבוהים
ומחליפים לבגדים קצרים ,
ילדים קטנים משחקים תופסת
ויש פריחה שאפשר לראות ,
ונדמה שכל העצב יעזוב
אבל אצלי זה תמיד חוזר
כי השלכת לא הולכת ,
מחכה ליום שהיא תשוב ,
וכל השאר לא ממש חשוב .
 
כבר אין גשם על החלונות ,
והשמש נעימה צורבת על העור ,
זוגות שלובים ידיים ,
ובלבם הכל חמים
ורק אצלי זה לא העצב
זאת רק בדידות כזאת ,
לא מוסברת ...
בדידות .