ואם תגע בה , תראה שהיא קפואה.

אם תגע בה תראה שהיא קפואה .


שכל האהבה הפכה לשנאה .


 שהניצוץ בעניה , נהפך לניצוץ של דמעה .


היא קפואה .


לבה נהפך לקרח .


פגעו בה כלכך ..


היא רוצה למישהו , היא רוצה שישמרו עליה ..


היא רוצה שהיא לא שוב תדבק במחלת האהבה , היא לא רוצה .. שהיא תפגע בה שוב .


היא רוצה שאתה תשמור עליה מזה , היא רוצה לצאת מזה ..


היא עומדת שם .


קפואה .


 


מחכה שם באותה הפינה עם השמלה הכחולה , ועניה השחורות הגדולות עיפו מלבכות.


והפה האדום , והעור הלבן , היא מחכה שם , מחכה שיקחו אותה וישמרו עליה .


היא כ"כ מפחדת.


היא מפחדת בגללך , אם תגע בה תראה שהיא קפואה .


איך כל האהבה שיש לה הפכה לשנאה ,


היא לא נותנת שיפגעו בה , יש לה אש בענייה השחורות , השמלה התלכלכה באפר , הפה האדום הפך לדם , והקור שבחוץ שנכנס לה לתוך העור הלבן ..


היא קפואה .


פגעת בה כלכך ,


היא לא יכולה לאהוב ,


היא מפחדת מזה .


בגללך ..


היא רק רוצה שישמרו עליה , היא רוצה שלא תפגע במחלת האהבה .


תשמור עלי .


אם תגע בה , תראה שהיא קפואה .