איפה כואב כשאהבה נשברת?

משום מה המוסכמה המקובלת היא שאהבה שבורה כואבת בלב.

אני לא יודעת,אצלי היא כואבת בבטן,בריאות,ובכל הגוף.

מה שקורה זה שבסופו של דבר אני הופכת לארנבון קטן עם עיניים אדמדמות וחוטם קפוא
מחננה,לא מחזה מלבב,אני מודה.

לא שזוכרים איך זה ..מניאקית הנפש שלנו, לא זוכרת כאבים!(כמו שאמרה לי מישהי שעמדה
ללדת את הילד השני :"נראה לך שאם היתי זוכרת כמה זה כואב היתי משריצה עוד ילד!?"

אם היתי זוכרת כמה כאב להתאהב..אולי היתי מוותרת..

כבר נפגעתי בעבר, וזה קרה לי, התאהבתי.זו היתה אהבה תמימה של ילדים,אהבת אמת!

כמה אהבתי את אותו בחור? וכמה נפגעתי..

הוא עזב אותי.איךך הוא עזב אותי?

!אחרי כל מה שהיה לנו,לא רק שהוא היה החבר שלי,האדם שאותו אני מחבקת כל לילה, מנשקת
כל בוקר, ואוהבת כל יום..הוא היה גם הידיד הכי טוב שלי. האדם שסמכתי עליו בעיניים
עצומות,שהיתי נותנת לו את חיי..

לפעמים נראה שעדיף לתת חיים,מאשר לתת ללב שלך להשבר.

( בתכלס,מה יותר כואב מלב שבור?)הכל קרה כל כך מהר,ביום הראשון שראיתי
אותו,התאהבתי.

חטיבת ביניים,יום ראשון ללימודים.חברה של אחותי(שהיתה שכבה מעליי) אמרה לי שיש לה
בן דוד,שאני חייבת להכיר והוא כנראה בכיתה שלי,קוראים לו ליאל (לא אפרסם את השמות
האמיתיים)בינתיים כשאני יושבת בכיתה ,עוד לא נכנסה המורה ואני בינתיים מנסה לנחש מי
הכי דומה לחברה הכונפה של אחותי!

"הוא בטוח מזה מכוער" ,"אין מצב שהוא נראה טוב היא מזעזעת"..אני פונה לאיזה מישהו
בכיתה, הוא נראה חמוד, והוא חייכן כזה הוא בטוח יודע למי אני מתכוונת:"סליחה? אתה
מכיר מישהו בכיתה בשם ליאל?" -"כן זה אני "

(קיבלתי ייבוש! מה עושים מכאן..?

טוב יצאתי מזה כמו גדולה, אחרי הכל,הוא בן דוד של הכונפה! ממה אני מתרגשת?)

פתאום הפכנו להיות ידידים הכי טובים(הכי מבאס להיות הידידה הכי טובה -תמיד גברים
אומרים את זה בקשר אלינו)

.9 חודשים של אהבה, וכיף..שעות על גבי שעות בטלפון, נישוקים וחיבוקים עד אור
הבוקר..(אךך איזה כיףף!),שיחות נפש אינטימיות ואהבה עד השמיים!יום בהיר אחד, הכל
מתקלקל.איך זה יכול להיות? הכל היה כ"כ מושלם!..

מרגע לרגע הכל הדרדר,ובידיים שלי הרסתי את הדבר היפה ביותר שהיה לי כל החיים!

הוא עוזב,מחליט שאין דרך חזרה ,וחותך!ממש בבשר חי, בבשרי.

לאחר חודשים של ניסיונות להחזיר אותו חזרה הבנתי: הוא לא יחזור!

מאותו הרגע שהבנתי, החלטתי: לעולם לא אהיה בצד הזה של המשוואה! לעולם לא יהיה הגבר
"שיפיל אותי בפח"! אני יותר- לא מתאהבת!

מאותו רגע ניהיתי פרפר!

לכל מסיבה - יצאתי.

כל יום מיני - דפקתי.

כל כוס וודקה -שתיתי.

וכל גבר - סחררתי.

-"מי יכול עלי?" הרי אני לא מתאהבת!

אני יכולה לשלוט ברגש שלי.נפגעתי פעם אחת וזה הספיק לי לכל החיים.

כפי שאומרים "לומדים מטעויות,ולא חוזרים על אותה הטעות פעמיים" -האומנם?



3 שנים,אני פרפר!

עד שהכרתי אותו..

וכשהכרתי אותו ידעתי שהוא לא נשאר לנצח.הוא עוזב את הארץ בעוד כמה חודשים.

אבל למי זה משנה?

מה כבר יקרה ?

ידעתי שהוא יטוס,אבל מי ידע שאני יתאהב?

לא נראה לי שהוא ציפה לזה,או אני או בכלל הבחורים שהיו בחיי באותה תקופה.

בחורים שאוליי!!קיבלו נשיקה אחרי 3 חודשים ,חיזרו,קנו מתנות,שלחו
פרחים,טרחו,השקיעו!

הוא קיבל אותי במתנה על היום הראשון!

(איך זה יכול להיות? אני קשה להשגה!)

והוא עוד יותר..

הוא היה אדיש, לעולם לא קנה לי מתנה או כתב לי מכתב,

אפילו לא פתק לבוקר טוב(אחרי לילה סוער במיוחד שהשקעתי את כל כולי במיטה).

אפילו חברים רשמית לא היינו(אחרי שכ"כ הרבה גברים אחרים-ולא משחצנות- היו הורגים
בשביל התואר הנכסף) הוא בכלל לא היה מעוניין בו.

היתי בטוחה שזה לא יחזיק מעמד. שאני יקום וילך.נשארתי. אני שלו. הוא הפיל אותי בפח.



לאט לאט נקשרנו אחד לשני ובאמת,הבנתי כבר לבד שאני מאוהבת.

כמובן שלא גיליתי ולא התכוונתי לגלות לעולם!(אהבה=כאב)(ולחשוף רגשות=התאבדות)

בסופו של דבר הוא הוציא את זה ממני,ובדרך גם גיליתי שהוא מרגיש אותו הדבר..אבל מה
זה משנה?הוא עוד מעט עוזב..



זהו,עוד שבוע הוא טס.

הימים רצים מהר יותר,השעות בכלל נראות כמו דקות ,וכל דקה יקרה יותר משקל וחצי.

(פעם בשקל וחצי יכולנו לקנות חצי מכולת)אז אנא - בלי לזלזל!



השבוע האחרון היה מקסים,

ידעתי שהוא מאוהב,ידעתי שאני מאוהבת..

אבל עם הקסם באה האכזבה.ידעתי שהוא עוזב.

הוא עזב.קם והלך והשאיר אותי עם הרצון לכפיות בלילה וחיבוקים ונישוקים עד אור
הבוקר..אאוץ`.



תחזירו לי את האהבה.

זה לא מתאים לי להשאר ככה.

כולם אומרים שאני יחזור להיות פרפר..

אבל לא רוצה! תחושת הריקנות של להכיר עוד אדם ועוד אדם ועוד אדם,ולא להרגיש
כלום..מאשר להכיר מישהו אחד ולאהוב עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה..

אין,אין דבר שישתווה לזה.

אין משו שישתווה לאהבה שלי אליך.





"אהוב יקר,

לא עצרתי אפילו לראות

-כמה זה עולה לי..

אהוב יקר,

לא השארת גם לא זיכרון שיהיה לי

-בלילה קר..

הכל ידוע מראש,אבל נשכח מהלב

שלאהוב אותך-זה לשלם בכאב,

אהוב יקר,

אתה רואה את השלכת..וזה,הזמן ללכת"



- רונית שחר - אהוב יקר



נ.ב.

-זה מכל הלב אליכם,לבבות שבורים-

לילוש :)