נמאס לי - המשך

נמאס לי שאני מפילה את כל החלומות שלי על אחד, שלא בטוח שהוא זה שיגשים לי אותם.


נמאס לי לרשום שירים על אהבה, שלא קיימת, נמאס לי לרצות כל כך מישהו, ולא לזכות באחד כזה


 בעוד כל החברות שלי ישנות עם האהוב שלהם.


נמאס לי להסתכל ולראות שהדשא של השכן ירוק יותר.


 ואני לא מתלוננת בדר"כ, פשוט נמאס לי, נמאס לי מהלבד הזה , כשהב שלי כל כך רוצה להעניק ולתת, ופשוט אין למי.


נמאס לי מהלבד הזה שמגיע יום יום , כבר הרבה זמן, ומרגיש כאילו לא יחלוף לעולם .


 ואני שואלת את עצמי, מנסה להיות אופטימית, איך לא להיות ה"חברה של",איך לזכות גם אני באהבה? איך לא ללכת לישון לבד? איך לא להרגיש את הבדידות הזאת?


 ואין לי תשובה.... :