ואולי זה בלתי הפיך...

פגיעה ועוד פגיעה
ועוד פגיעה...
והכל משטות קטנה...
בסוף הכל עבר...
אבל משו נשבר
יש מילים שאי אפשר למחוק עם סליחה...
יש מעשים ששורטים עמוק בנשמה
תקועה ביום שהתחיל כל כך טוב
ובסוף נגמר כל כך עצוב
שמחה מהולה בעצב
וכל כך הרבה כאב...
מכל הלב
נתתי
אבל לא הצלחתי
לעמוד מול הרוע והעצבים
כשהגבולות נמחקים
והאנשים שהכרת פתאום משתנים
כשבנאדם שוכח מיהו ומי זו שלצידו
כשלא ברור מה הוא חושב כשהוא לבדו...
אז קורים דברים
שלא חשבתי שיקרו
שכבר חשבתי שנעלמו
אבל בעצם הם עדיין קיימים...
והורסים
ושורפים גשרים שנבנו
במאמץ רב
וככה נוצר מצב
ששוב הכול מתבלבל
מתקלקל
ואולי לא יחזור יותר
להיות מה שהיה קודם... לפני.