למרות הכל - בודדה.

והשמש עדיין לא שקעה והציפורים מצייצות יום יפה את אומרת


מטיילת לך עם המשפחה בישראל היפה.


כמה התפתחנו את חושבת, את רואה...


מביטה לעבר השקיעה, החיוך שלך והעיניים הקורנות משקיפות על הגלים.


חושבת כמה החיים יפים, כמה אנשים תומכים ואוהבים, במה זכית.


השמש כבר שקעה,ובא הלילה, מחר חוזרים לשיגרה.


את לבד בחדר, בחוץ חשוך. כולם כבר ישנים.


פתאום דימעה זולגת, מה קרה?


את לא מבינה למה למרות הכל מרגישה בודדה.


מקווה שבקרוב, כשתחזרי הבייתה לא תחזרי לחדר לבד, וחשוך, אלה הוא יחכה לך שם


ישאל איך היה לך, ויאהב אותך, עד ששוב תיזרח השמש.