איזה יום עצוב

תגיד משו.. אני לא מרגישה כלום. אתה לא יכול לפגוע, הכל כבר מת.


תגיד משו.. היום ההוא כבר הרג רגשות, הרס חלומות, בנה געגועים וחלומות למה שלעולם לא יהיה עוד..


איזה יום עצוב, יום של כאב, הלב בודד ריק מחפש פינה.. הוא ישוב אלייך אם תרצה חזרה הוא ישוב ויגדל בחזרה..


אל תתכוון למילים האלו שמעייפות אותי שמכעיסות אותי. אל תגיד ששכחת את הרגש מזמן אל תגיד שהמנגינה נגמרת עם הזמן. אל תגיד לעולם, שקיים.. זה מעציב.


תגיד משו.. תתקשר בחזרה, אפילו אם תצעק אני לא ירצה שתברח שוב. תגיד שאתה לא מקדיש לכבודי כלום תגיד משו!! גם אם תגיד שהמנגינה תיגמר שלא יהיה יום אחר תגיד שנעלמו הציפיות או אפילו שקיימות רק אשליות.. תגיד ששכחת להרגיש, אפילו אם תשקר אני לא אנתק.


איזה יום עצוב, יום של כאב.. הלב בודד בוכה מחפש פינה.. הוא ישוב עלייך אם תרצה חזרה והוא ישוב ועוד יגדל בשמחה.. המנגינה שוב עולה, כולי צמרמורת ותקווה שתחזור.. הבעתי משאלה..


ובמוחי מנגינה.. ועל שפתיי חיוך בקטנה.. כולי מצפה..


מעדיפה לקוות מלהיזכר ביום פרידתך. אוף, כמה מילים, ואין אותך!! בין כל השורות.. בין העננים אתה לא שוכן.. אתה לא תבין. למה אני רואה דמויות על הבמה שלי משחקים ואתה קמת וזרקת את הטקסט היית אלים ולא נשאר סרט וההצגה נגמרה, עכשיו אני פה ביום עצוב עם צללית אדומה, נמרחת ומחכה..