שני לבבות חשופים

איך, איך כל פעם אתה בא משומקום והופך את העולם שלי?


איך,איך במילה אחת קטנה אתה מצליח לשנות את הרגשות שלי?


איך, איך זה שעם מחמאה אחת ממך אני מרגישה הכי טובה?


איך כל פעם אני נשבית מחדש בקסם שלך?


והמבט הזה, מבט שחודר כל כך עמוק אל תוך ליבי


עובר דרך העיניים ותוך שניות מתפשט בכל גופי


המבט שמעורר אותי


שגורם לי לחייך


שמזכיר לי מה גרם לי להתאהב.


והחיוך הזה, חיוך שלא זקוק למילים


חיוך שמזכיר ששנינו מבינים


חיוך שקושר שני לבבות חשופים


חיוך שלא הרבה מכירים.


ושוב,שוב מגיעים הלבטים


ושוב,שוב שנינו לא בטוחים


ושוב,שוב יש מלחמה בין הרגש למחשבה


ושוב אף אחד מאיתנו לא אומר מילה.


ואולי, אולי הרגש שוב יקבל מכה


ואולי, אולי זו המחשבה שלאחור נסוגה


ואולי, אולי יום אחד נבין את עצמנו


ואת כל מה שקורה בנינו


ואולי, אולי זו דרכה של אהבה


לפעמים קשה


לפעמים נעימה


לפעמים כואבת


לפעמים לא רוצה ללכת..