דרך ארוכה... לירון מלול.

כואב לי הלב ,
שמישהו יבוא ויפסיק לי את הכאב ..
לא רוצה עוד לכאוב ,
לא יכולה יותר לשרוד ..
מה עם זה יימשך עוד ?
לבי פצוע , פגוע
כאילו נכווה משריפה..
הראש מתחיל להסתחרר..
נמאס לו כבר ממהומה
הלב שלי כ"כ בחוץ שהוא התחיל להתקרר
הנשמה קוראת רק לצאת
שמישהו יבוא וינעץ בלבי איזה חץ . .
רק אז אני אוכל לנוח,
רק אז אפסיק לסבול,
ועכשיו , בנוסף ..
לכל הכאב שקיים..
רוצים להרוג לי את הבנאדם ,
את הבנאדם ששינה לי את החיים ..
הבנאדם שעשה לי אותם קצת מאושרים .
הבנאדם הזה רוצה להרוג את עצמו ,
הוא לא מבין כמה שכואב לי בלב .. בתוכו , בגללו.
הבנאדם הזה לא רואה מה שהוא עושה ,
הוא לא רואה שעם הזמן אני אגמר ,
ולבי פשוט יישבר .
בבקשה תתעשתי ,
את ההחלטה הזו תשני .
תשארי פה איתי , לצידי .
אל תעזבי אותי כאן לבדי . .
אני נופלת, לא עומדת, לא יכולה יותר להחזיק
את לא מבינה איך הדבר על לבי מעיק..
לא יכולה יותר להמשיך ..
תני לי יד , ונתמודד יחדיו..
לא נפחד להסתכל לפחד בעיניים,
את יודעת שאת לא לבד ,
את איתי , אנחנו שתיים .
תתני עוד צ'אנס אחד
ננסה לשנות יחדיו . .
את תראי שיהיה טוב ,
ושהאושר גם אצלך יהיה בקרוב.
רק תתני לי להתקרב אלייך ,
לתת לך יד , ונצעד ..
נצעד לדרך אחרת ,
דרך חדשה ..
דרך האושר והשמחה.