תקווה .... לירון נלול

לא אשכח מה שאמרת לי
הריח שלך עוד נשאר בי
איך ידך נתת לי
דמעותיי נגבת לי
המילים שאמרת לי
חדרו לתוך לבי , לנשמתי..
אין בך טיפה של תקווה
שברת לי את לבי,
שברת אותי.
הלב מתפוצץ לרסיסים,
אין לי מה לעשות יותר
עם אלה החיים..
לא יכולה יותר..
ולא רוצה לוותר.
דברנו , וראיתי שכואב לך
הבנתי שאת ההחלטה הזאת
שום דבר לא ישנה לך.
לפני שהלכת,
נתת לי יד..
ידי נפלה מידך אט אט..
ואת לאט לאט התרחקת..
הגעת לדלת,
אמרת לי "את חזקה" ..
אמרת "אל תבכי",
ובאוויר שלחת נשיקה..
אמרת שתדאגי שיהיה מי שידאג לי,
ולא השארת שום סימן.
אמרת "להתראות" ,
ונגמר הזמן..
כל מילה שלך חדרה ללבי
כל משפט צלקות השאיר בי..
לבי כואב לי..
כל מילה שאמרת הכאב רק גבר..
וכשהלכת גופי הרגיש שהוא בלעדייך נשאר..
לבי הרגיש שבלעדייך נשבר..
כאב לי לראותך מדברת ככה
כאילו אין בך טיפת אור..
תביני בלעדייך אני לא חייה
את יודעת ,
אלוהים מוביל אותנו לדבר הכי טוב
בדרך הכי קשה..
ואני רואה שהדרך שלך ארוכה
אך בסוף יהיה טוב ,
ואם לא אז סימן שזה לא הסוף..
בבקשה , אל תתיאשי..
ת'החלטה כבר תשני !
אני אוהבת אותך..
רוצה אותך תמיד איתי ,
אל תעזבי אותי.