הכאב שבה

הימים הפכו לילות,אין פתרון לבעיות


לבדה בחשכה,נקרעת הכאב,


ואין אחד שאוהב.


ליבה נשבר,וכאבה הוא מר.


נופלת וקמה בדממה,צועקת אבל היא לא נשמעה.


בכל יום הכאב מתגבר,מנסה בכל הכוח,אבל אין לאן לברוח.


בחדרה יושבת שעות,בוכה כבר בלי לראות,


עוצמת את עינייה לאט לאט,דמעה אחת נופלת


היא לא כאן.


 


הילדה ההיא כבר לא בין החיים,


אותנו היא עזבה לטובת מלאכים.


ה' עליה שמור מאז שהלכה,עולמי שחור.