📚 סיפורי אהבה
מעמד האהבה...פרק 2!
👁️
1,097 צפיות
💬
2 תגובות
לפני שאני ממשיכה לכתוב אני אתאר את עצמי בחיצוניות כי שכחתי בפרק הקודם.
אז קודם כל...אני בחורה מעורבת. חצי אשכנזיה חצי מזרחית. ההורים שלי הכירו במסגרת
חילופי תלמידים שהתנהלו בזמנם. אמא שלי התחלפה עם אחיו התאום של אבא שלי (שנפטר
ז"ל) והיא גרה אצל אבא שלי בבית. ומכאן אתם מבינים מה קרה. הם התאהבו ובלה בלה
בלה...
ואז אחרי שנולדתי הם עברו לישראל שאת זה כבר סיפרתי. אמא שלי חצי מרוקאית חצי
תימניה ובגלל זה לקחתי את צבע העור שלה והשיער המתולתל בתלתלים קטנטנים. אבא שלי
שהוא אשכנזי ממוצא אנגלי...ממנו לקחתי את צבע העיניים :ירוק סלט (מאוד יפה). בגלל
השילוב הזה כשרק הגעתי לבית ספר פה באנגליה כולם הסתכלו עלי כאילו שאני איזה חייזר.
אפילו הסנוב הכי גדול בביצפר שנחשב להכי חתיך בא ואמר לי שאני נורא מיוחדת ובחיים
לא ראה ילדה יפה כמוני. (תודה).
אז איפה הייתי? אההה...
הוא בחן אותי שניה ואז אמר לי: " איינג'ל יז סטאנדינג היר...האלפ" (מלאך עומד פה,
הצילו).
אני וג'ייני התחלנו לצחוק וראיתי שהיא נותנת לי קריצה של: "הוא שלך בייבי..כולו
שלך".
אחרי שסיימנו לצחקחק הוא שאל מה שמנו ומה אנחנו עושות ליד ביתו. הוא סיפר שהוא בא
מאוסטרליה ולא מזמן אמא שלו גילתה שהיא שייכת לבת אצולה ויש להם אחוזה שמחכה רק להם
(חמוד). כמו כן הוא אמר שקוראים לו "סקוט"...אך איזה שם. עוד מלהקת פייב הוא זכור
לי. הייתי מעריצה שרופה שלהם.
סקוט: "אתן רוצות להיכנס אולי?"
ג'ייני: "בטח נשמח".
הוא הסתכל עלי לבחון את תגובתי להזמנה ואני כמובן מיהרתי להוסיף שבטח שנשמח.
נכנסנו לביתו שהיה מעוצב בצורה מדהימה להפליא. אמא שלו עשתה עבודה טובה עם הבית אני
חייבת לציין. עלינו לחדר שלו שהיה בערך בגדול של שלי (בגדול הבית שלי ברמת גן).
"אפשר להביא לכן משהו לשתות בנות"?
אני: "מים עם לימון בבקשה, אם יש".
ג'ייני: "ולי קולה".
סקוט: "אין בעיה ליידיס מיד מגיע".
ג'ייני: "טארהההה...ראית איזה שווה הוא? לדעתי הוא שם עלייך עין. מעניין אם יש לו
אחים שנראים בדיוק כמוהו".
(סקוט לא היה בלונדי ולא עיניים כחולות. הוא היה בחור רגיל ביותר. שיער חום, עיניים
שחורות...אבל היה משהו בפנים שלו..משהו שלא רואים אצל אחרים. חיוך משגע, שיניים כמו
סרגל, גומות חן מדהימות (בייבי פייס הכי יפות בחיים שלי שראיתי). הייתה לו תסרוקת
מגניבה...מבולגת כמו שאני אוהבת. וסגנון לבוש אהוב עלי...ספורט ראפרי כזה...אתם
יודעים למה אני מתכוונת).
אני: "נראה לך?? בטח יש לו חברה. תראי איך הוא נראה. בטח כל אוסטרליה הייתה חמה
עליו. אני לא חושבת".
ג'ייני: "חה חה חה...את זה נראה".
אני: "טוב סתמי...הוא חוזר".
הוא נכנס לחדר עם השתיה ואז הוא קרא לי לשניה לצאת למרפסת.
סקוט: "תקשיבי...את נראית לי ילדה נורא נחמדה...הייתי רוצה להכיר אותך יותר. את
רוצה אולי לבוא אלי היום לארוחת ערב? אנחנו עושים חנוכת בית. אני אשמח שתיהיי".
אני: "זה נורא מחמיא לי שאתה מזמין אותי לאירוע כזה...אבל...
רוצים המשך? בפרק הקודם לא הגבתם כי משהו נדפק וזה כתב "איי דונט לייק יו"...ד"א
מישהו יודע מי אחראי לבולשיט הזה? אז תגיבו גם על הפרק הזה וגם על הקודם שאני אדע
אם שווה להמשיך!
לוב יו ניקול!
אז קודם כל...אני בחורה מעורבת. חצי אשכנזיה חצי מזרחית. ההורים שלי הכירו במסגרת
חילופי תלמידים שהתנהלו בזמנם. אמא שלי התחלפה עם אחיו התאום של אבא שלי (שנפטר
ז"ל) והיא גרה אצל אבא שלי בבית. ומכאן אתם מבינים מה קרה. הם התאהבו ובלה בלה
בלה...
ואז אחרי שנולדתי הם עברו לישראל שאת זה כבר סיפרתי. אמא שלי חצי מרוקאית חצי
תימניה ובגלל זה לקחתי את צבע העור שלה והשיער המתולתל בתלתלים קטנטנים. אבא שלי
שהוא אשכנזי ממוצא אנגלי...ממנו לקחתי את צבע העיניים :ירוק סלט (מאוד יפה). בגלל
השילוב הזה כשרק הגעתי לבית ספר פה באנגליה כולם הסתכלו עלי כאילו שאני איזה חייזר.
אפילו הסנוב הכי גדול בביצפר שנחשב להכי חתיך בא ואמר לי שאני נורא מיוחדת ובחיים
לא ראה ילדה יפה כמוני. (תודה).
אז איפה הייתי? אההה...
הוא בחן אותי שניה ואז אמר לי: " איינג'ל יז סטאנדינג היר...האלפ" (מלאך עומד פה,
הצילו).
אני וג'ייני התחלנו לצחוק וראיתי שהיא נותנת לי קריצה של: "הוא שלך בייבי..כולו
שלך".
אחרי שסיימנו לצחקחק הוא שאל מה שמנו ומה אנחנו עושות ליד ביתו. הוא סיפר שהוא בא
מאוסטרליה ולא מזמן אמא שלו גילתה שהיא שייכת לבת אצולה ויש להם אחוזה שמחכה רק להם
(חמוד). כמו כן הוא אמר שקוראים לו "סקוט"...אך איזה שם. עוד מלהקת פייב הוא זכור
לי. הייתי מעריצה שרופה שלהם.
סקוט: "אתן רוצות להיכנס אולי?"
ג'ייני: "בטח נשמח".
הוא הסתכל עלי לבחון את תגובתי להזמנה ואני כמובן מיהרתי להוסיף שבטח שנשמח.
נכנסנו לביתו שהיה מעוצב בצורה מדהימה להפליא. אמא שלו עשתה עבודה טובה עם הבית אני
חייבת לציין. עלינו לחדר שלו שהיה בערך בגדול של שלי (בגדול הבית שלי ברמת גן).
"אפשר להביא לכן משהו לשתות בנות"?
אני: "מים עם לימון בבקשה, אם יש".
ג'ייני: "ולי קולה".
סקוט: "אין בעיה ליידיס מיד מגיע".
ג'ייני: "טארהההה...ראית איזה שווה הוא? לדעתי הוא שם עלייך עין. מעניין אם יש לו
אחים שנראים בדיוק כמוהו".
(סקוט לא היה בלונדי ולא עיניים כחולות. הוא היה בחור רגיל ביותר. שיער חום, עיניים
שחורות...אבל היה משהו בפנים שלו..משהו שלא רואים אצל אחרים. חיוך משגע, שיניים כמו
סרגל, גומות חן מדהימות (בייבי פייס הכי יפות בחיים שלי שראיתי). הייתה לו תסרוקת
מגניבה...מבולגת כמו שאני אוהבת. וסגנון לבוש אהוב עלי...ספורט ראפרי כזה...אתם
יודעים למה אני מתכוונת).
אני: "נראה לך?? בטח יש לו חברה. תראי איך הוא נראה. בטח כל אוסטרליה הייתה חמה
עליו. אני לא חושבת".
ג'ייני: "חה חה חה...את זה נראה".
אני: "טוב סתמי...הוא חוזר".
הוא נכנס לחדר עם השתיה ואז הוא קרא לי לשניה לצאת למרפסת.
סקוט: "תקשיבי...את נראית לי ילדה נורא נחמדה...הייתי רוצה להכיר אותך יותר. את
רוצה אולי לבוא אלי היום לארוחת ערב? אנחנו עושים חנוכת בית. אני אשמח שתיהיי".
אני: "זה נורא מחמיא לי שאתה מזמין אותי לאירוע כזה...אבל...
רוצים המשך? בפרק הקודם לא הגבתם כי משהו נדפק וזה כתב "איי דונט לייק יו"...ד"א
מישהו יודע מי אחראי לבולשיט הזה? אז תגיבו גם על הפרק הזה וגם על הקודם שאני אדע
אם שווה להמשיך!
לוב יו ניקול!





💬 תגובות (2)
אוהבת צלילו'וש וישמח ללייעץ לך בהכל 227651824
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות