מכתב היסט[ו]רי...

אני רושמת לך מכתב היסטורי,של סיפור אהבה שלם.
סיפור אהבה בלי מכשולים, בעצם עם מכשול אחד,מכשול אל ליבך.
בתאריך ה-17/9 דיברנו, שם באותו זמן התחלתי להסתנוור, שם פשעתי, פשע תמים שאני מרגישה שאני חפה ממנו אך בכל זאת אשמה.
רק אז התחלתי להרגיש, אז התחלתי להבין שהמחשבות עליך זה לא סתם קורה לי, זה ניצוץ אחר זה ניצוץ יפה יותר זה ניצוץ האהבה.
התקרבתי אליך, דיברנו, נפגשנו אחר הצהריים, החיים היו נראים לי מושלמים לצידך, כל כך מושלמים הכל היה ורוד.
הייתי ילדה קטנה, והתנהגתי בקלות דעת בחיים לא חשבתי שרגעי האושר האלו יוכלו לשבור אותי.
עברו ככה הימים, בין דיבורים לשיחות בין ילדים בכתה ז',לא משהו באמת מעניין אבל מספיק מעניין כדי להנות לצידך.
יכולתי לשבת לידך בלי להוציא מילה, בלי לחשוב יותר מדי סתם להסתכל עליך לחשוב עליך להיות לצידך בלי להניד עפעף.
הגיע יום הולדתי, התאריך היה 19/10 עשיתי מסיבה והזמנתי את כל מכריי וחבריי הרגשתי מאושרת כולם חילקו לי מחמאות, כשנכנסת ונשקת לי ללחי הרגשתי פשוט בעננים.
העברנו את המסיבה בכיף עם דיסקו, ריקודים והיה רושם שכולם נהנו, לא הפגנתי לך יחס מיוחד משאר המוזמנים עד לריקודי הסלואו.
רקדנו יחד בסלואו יכולתי לצעוד בקצב המוזיקה לצידך במשך זמן רב, לא הרגשתי את הסביבה שעטפה אותנו זה היה רק אני ואתה.
לא הרגשתי את רגלי, לא הרגשתי את הזמן הרגשתי שלווה, הרגשתי מאושרת.
לאחר המסיבה הכל חזר להיות כרגיל הימים שוב עברו במחשבות הבלתי פוסקות עליך, על הימים שבילינו יחדיו שכבר החלו לדעוך מזיכרוני, אך נחרטו בליבי.
עבר לו חודש וארבעה ימים, המחשבות עליך רק גברו, הרגש התעצם ואני המשכתי בשלי .
באחד מן הימים בתאריך 14/11 היה זהו יום סתווי בין עלי השלכת שהיו פזורים ברחוב, הזמנת אותי למחצית הרחוב הרגשתי מאושרת שאתה מעוניין לראותי.
הגעתי, הבאת לי מכתב, הגעתי הביתה ופתחתי אותו, הצעת לי חברות... ממש אז העיניים שלי התמלאו בדמעות זאת הייתה הפעם הראשונה והיחידה שידעתי מה זה לבכות מאושר, הדמעות היו מלוחות מתוקות. אני הרגשתי את ההרגשה הנפלאה בחיי עד היום עוד לא זכיתי להרגשה טובה שכזאת מלבד מה שאתה גרמת לי להרגיש.
התקשרתי אליך בפזיזות יתר וכמובן שהסכמתי לאחר ציפיות רבות כל כך לא יכולתי לסרב.
עברו חודשיים ושלושה ימים בדיוק התאריך היה 17/1 היה זהו היום שידעתי מה זה לבכות מאהבה, מה זה לבכות בכי בלתי פוסק.
רבתי איתך, כי החלפת מכתבים עם בת אחרת, מכתבי אהבה.
זה עלה לי בנשמתי אני נזכרת ועד היום עד לרגע זה עוד ליבי חש בצריבה.
נפרדנו, מאותו היום שיחקת ברגשותיי אולי עוד פעמיים, עברו שנתיים כבר גדלתי כתה ט' היום אני כבר יודעת שלא נשוב להיות יחד, אני עדיין אוהבת אותך אפילו יותר מהימים ההם, אני עדיין רוצה בך, אני עדיין חושקת בך ועדיין לא יכולה להפסיק לחשוב עליך.
עד היום אני משלמת על פשעי, על חטאיי-שהתאהבתי בך....

באהבה רבה ל.מ.ל